The book was published by Resling, 2008
implanted memory
Personal experiences may well determine a historian's choice of research areas, and it is likely that their presence is more prominent in him than in the professional preferences of the mathematician or physicist. However, it is a mistake to assume that they completely control the processes and methods of his work. Sometimes the system's generous budgets direct and steer the researcher to more worthwhile research fields. Sometimes, perhaps rarely, the findings actually rebel and impose a mountain on him as a new think tank and research direction.
All the other books that stimulated him to take an interest in the main issues that he wrestled with are always running around in the rooms of his imagination. There are of course other factors that take part in shaping his intellectual activity.
מעבר לזאת, אצל ההיסטוריון, כמו בקרב כל האזרחים האחרים, נוכחים רבדים של זיכרון קולקטיבי שנצרכו על ידו טרם הפיכתו לחוקר מדופלם. כולם נולדים, כידוע, לתוך מכלול של שדות שיח שכבר עוצבו על ידי יחסי כוח אידיאולוגיים קודמים. שיעורי ההיסטוריה, האזרחות והתנ"ך במערכת החינוך, החגים הלאומיים, ימי האזכרה, הטקסים הממלכתיים, שמות הרחובות, האנדרטאות, סדרות הטלוויזיה החינוכיות וזירות זיכרון נוספות ומגוונות יוצרים יחדיו יקום מדומיין המציג בעיני רוחו של החוקר את העבר עוד לפני שהיו בידיו הכלים להתמודד עמו באופן ביקורתי. בשעה שבה ההיסטוריון מתחיל ללמוד ולכתוב כתיבה מקצועית באשר לקורות הזמן, כבר נטוע בראשו גוש עצום של "אמת" שאין לו כל יכולת שלא לחשוב דרכו. אם ההיסטוריון הוא תוצר פסיכולוגי ותרבותי של חוויות אישיות, הרי שלא פחות מכל אחד אחר, הוא מוצרו התודעתי של זיכרון מושתל.
כאשר המחבר, כילד, רקע ברגליו במסיבות חג החנוכה בגן החובה ושר בלהט "באנו חושך לגרש, בידנו אור ואש", התחילו לְהִתְמַצֵּק בקרבו הדימויים והמושגים הראשוניים על "אנחנו" ו"הם". אנחנו המקבים–היהודים — האור, אל מול המתייוונים והיוונים — החושך. מאוחר יותר בשיעורי התנ"ך בכיתות ב', ג' ו–ד' הוא ידע שגיבורי המקרא כבשו את הארץ אשר הובטחה לו. הוא פקפק בהבטחה, שכן הוא בא מרקע אתיאיסטי, אך באופן "טבעי" למדי הוא הצדיק את חייליו של יהושע בן נון שאותם ראה כאבות אבותיו (הואיל והוא השתייך לדור שעבורו הזמן ההיסטורי שעט הישר מהתנ"ך לפלמ"ח — להבדיל מן הדילוג שייעשה שנים מאוחר יותר מן ההגליה לשואה — הוא התגאה דווקא בגבורה וכמעט שלא בנרדפות). ההמשך ידוע — המודעות להיותו צאצא לעם יהודי עתיק היומין נעשתה לא רק לוודאית, אלא בעיקר למרכיב מרכזי בזהותו העצמית.
כדי לפורר את גבישי "הזיכרון" הללו על אודות העבר כבר לא הועילו שיעורי ההיסטוריה באוניברסיטה ואפילו לא עצם הפיכתו להיסטוריון. יש לזכור כי מדינת הלאום אמנם התחילה את צעדיה הראשוניים לפני עלייתו של חינוך החובה להמוניה, ויחד עם זאת, רק באמצעות חינוך זה היא הצליחה להשלים את התבססותה והתחזקותה. במדורים העליונים של הפדגוגיה הממלכתית שכן בבטחה שעתוק הזיכרון השתול וליבתו הייתה ההיסטוריוגרפיה הלאומית.
ליצירת ההומוגניות של הקולקטיבים בזמן החדש נדרשה, בין היתר, עלילה ארוכת שנים אשר נועדה ללמד על קשר רצוף בזמן ובמרחב בין אבותיהם ו"אבות אבותיהם" של כל חברי הקהילה בהווה. היות שקשר תרבותי הדוק מעין זה, האמור לפעום בגוף האומה, לא התקיים מעולם בשום חברה, על סוכני הזיכרון היה להתאמץ קשות ולהמציא אותו. הממצאים המגוונים נערמו, בעיקר באמצעות ארכיאולוגים, היסטוריונים ואנתרופולוגים, עברו מתיחת פנים מרהיבה —הסתרת קמטים עמוקים שהתבצעה על ידי מחברי רומנים היסטוריים, מסאים ועיתונאים — כך זוקק לו מהעבר הדיוקן הלאומי הגאה והנאה.
אם בכל כתיבת היסטוריה נוכחים מיתוסים, הרי שבהיסטוריוגרפיה הלאומית הם מחוצפים במיוחד. קורות העמים והלאומים נכתבו כפי שפוסלו האנדרטאות בכיכרות ערי הבירה הממלכתיות: הן היו חייבות להיות גדולות, נישאות, בעלות עוצמה וספוגות כל כולן בהדר הרואי. עד הרבע האחרון של המאה ה– 20 הקריאה בהיסטוריוגרפיה הלאומית דמתה לעלעול בעמודי הספורט בעיתון היומי; "האנחנו" ו"כל האחרים" הייתה החלוקה המקובלת בה, טבעית כמעט. ייצור "האנחנו" היה מפעל החיים של ההיסטוריונים והארכיאולוגים הלאומיים, אותם כוהני זיכרון מורשים, במשך למעלה ממאה שנה.
טרם ההתפצלויות הלאומיות באירופה, האמינו רבים שהם בני טרויה הקדומה. מאז סוף המאה ה– 18 המיתולוגיה השתנתה באופן "מדעי". בעקבות עבודתם ספוגת הדמיון של חוקרי עבר מקצועיים, יוונים ואירופים, ראו את עצמם אזרחיה של יוון המודרנית כצאצאיהם הביולוגים של סוקרטס ואלכסנדר הגדול, או בנרטיב חילופי ומקביל, כיורשיה הישירים של האימפריה הביזנטית. בני רומא העתיקה נעשו מאז סוף המאה ה– 19 , בעזרת ספרי הוראה יעילים, לאיטלקים טיפוסיים. שבטים גאליים שמרדו ברומא תחת שלטונו של יוליוס קיסר תוארו בבתי ספר של הרפובליקה השלישית כצרפתים אמיתיים (אמנם בעלי טמפרמנט קצת פחות לטיני). היו גם היסטוריונים אחרים שהצביעו דווקא על התנצרותו של המלך קלוביס ( Clovis ) במאה ה– 5 לספירה כרגע האמיתי בהולדתה של האומה הצרפתית, הכמעט נצחית.
חלוצי הלאומיות הרומנית, לעומת זאת, מתחו את זהותם המודרנית עד המושבה הרומית העתיקה דאקיה ( Dacia ), ובשל ייחוסם הרם והנישא, הם אפילו הכתירו את שפתם החדשה כ"רומנית". במאה ה– 19 החלו רבים בבריטניה הגדולה לראות בבודיקה ( Boudica ), מנהיגת שבט האיקֶנים הקלטי שלחמה נואשות בכובש הרומי, את האנגלייה הראשונה. ואכן, דמותה הנערצת הונצחה בפסל הניצב לתפארת בלונדון. מחברים גרמנים עטו על חיבורו העתיק של טקיטוס שבו מככבים השבטים החרוסקיים בהנהגתו של ארמיניוס ( Arminius ) וראו בו את אבי האומה הקדומה שלהם. אפילו תומס ג'פרסון ( Jefferson, 1743-1826 ) הנשיא האמריקאי השלישי, אשר בבעלותו היו כמאה עבדים שחורים, עמד על כך שבחותם הממלכתי של ארצות הברית יופיעו דמויותיהם של הנגיסט ( Hengist ) והורסה (Horsa), שני המנהיגים הסקסונים הראשונים שפלשו לבריטניה באותה מאה שבה הוטבל קלוביס. הסיבה להצעה מקורית זו הייתה משום "שאנו רואים את עצמנו כצאצאיהם ואת עקרונותיהם הפוליטיים וצורות ממשלם אנו מיישמים".
כך היה אף במאה ה– 20 . לאחר התמוטטות האימפריה העות'מאנית, התברר לאזרחי תורכיה החדשה שלמעשה הם לבנים וארים וכי אבותיהם היו השוּמרים והחִיתים. בשרירות לב מתח קצין בריטי עצל את גבולותיה של עיראק על המפה בקו ישר למדי, ואלו שנעשו פתאום לעיראקים למדו במהרה מההיסטוריונים ה"מורשים" שלהם, כי הם בד בבד יוצאי חלציהם של הבבלים הקדומים וכן ערבים, צאצאי חייליו ההרואיים של צלאח אד–דין. אזרחים מצרים רבים ידעו בוודאות שממלכת הפרעונים העתיקה והפגאנית הייתה מדינתם הלאומית הראשונה, מה שלא מנע מהם כמובן להמשיך להיות מוסלמים נאמנים. הודים, אלג'ירים, אינדונזים, ויטנאמים ואיראנים עדיין מאמינים שאומתם התקיימה מאז ומעולם, ותלמידי בתי הספר שלהם משננים נרטיבים היסטוריים ארוכי טווח מגיל צעיר במיוחד.
להבדיל ממיתולוגיות פרועות אלו, בזיכרונם המושתל של כל הישראליות והישראלים, ממוצא יהודי כמובן, טמונות לכאורה אמיתות קשיחות ומדויקות. רובם ככולם יודעים שמאז נתינת התורה בסיני קיים בבטחה עם יהודי, אשר הם צאצאיו הישירים והבלעדיים (מלבד כמובן עשרת השבטים שאיתורם עדיין לא הושלם). הם משוכנעים שעם זה "יצא" ממצרים, התנחל וכבש את "ארץ ישראל" שהובטחה לו, כידוע, על ידי האל, הקים לו את מלכויות דוד ושלמה המפוארות ולאחר מכן התפצל וייסד את ממלכות יהודה וישראל.
הם גם בטוחים שעם זה הוגלה לאחר רגעי התהילה הממלכתיים לא פעם אחת, אלא פעמיים: עם חורבן בית ראשון במאה ה– 6 לפנה"ס, ובפעם השנייה בשנת 70 לספירה לאחר הרס המקדש השני. עוד לפני מאורע זה הצליח העם הייחודי להקים לו את ממלכת החשמונאים העברית שסילקה את השפעת המתייוונים המרושעים מארצו.
הם סבורים שעם זה, כלומר "עמם" שלכל הדעות הוא הקדום ביותר, נדד בגלות קרוב לאלפיים שנה וחרף שהייה ארוכה זו בקרב הגויים הוא נשמר היטב מן ההתערות ומן ההתבוללות בהם. העם התפזר בפזורה רחבה, חתר והגיע במסעותיו המיוסרים לתימן, מרוקו, ספרד, גרמניה, פולין ורוסיה הרחוקה, אך תמיד עלה בידו לשמר קשרי דם הדוקים בין הקהילות הרחוקות, וכך ייחודו של העם לא נפגם.
רק בסוף המאה ה– 19 בשלו התנאים שהולידו את הזדמנות הפז הנדירה שבה העם הזקן נעור מתרדמתו הארוכה ויכול היה להכין את עצמו לקראת חידוש נעוריו ושובו ל"מולדתו" העתיקה. הוא אמנם החל לחזור אליה בהתלהבות בהמוניו. אלמלא הטבח הנורא של היטלר, כך מאמינים עדיין ישראלים רבים, "ארץ ישראל" הייתה מתאכלסת במהירות במיליוני יהודים שהיו "עולים" אליה ברצון, מכיוון שחלמו עליה אלפי שנים.
וכמו שלעם הנודד דרושה הייתה טריטוריה משלו, כך הארץ הריקה והבתולית יחלה לעם שיבוא ויפריח אותה. אמת, במולדת זו התיישבו מספר אורחים לא קרויים, אולם הואיל והעם "שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו" במשך אלפיים שנה היא הייתה שייכת רק לו ולא לאותם "מעטים" חסרי ההיסטוריה שנקלעו אליה במקרה. לכן מלחמותיו על כיבוש הארץ של העם הנודד היו צודקות, התנגדותה האלימה של האוכלוסייה המקומית הייתה נפשעת, והיה זה רק החסד היהודי, שהיה מאוד לא תנ"כי, אשר התיר לזרים להמשיך ולשבת בחיקו ולצדו של העם ששב לשפתו המקראית ולמכורתו הקסומה.
אף בישראל ערימות הזיכרון הללו לא הצטברו באופן ספונטני, הן נערמו מאז המחצית השנייה של המאה ה– 19 שכבה אחר שכבה על ידי משחזרי עבר מוכשרים שליקטו בעיקר רסיסי זיכרון דתי יהודי ונוצרי, אשר ממנו המציאו באמצעות דמיון פורה שושלת יוחסין רציפה ל"עם היהודי". ארגון תהליך ה"היזכרות" הציבורי לא היה קיים ממש לפני מועד זה ולמרבה הפליאה הוא גם לא השתנה רבות מאז שהחלה כתיבתו. למרות האקדמיזציה של לימודי העבר היהודי — עם הקמתן של האוניברסיטאות בירושלים המנדטורית ולאחר מכן בישראל, ועם היווצרותן של קתדרות ליהדות ברחבי העולם המערבי — תפיסת הזמן היהודי קפאה בדרך כלל על שמריה ונותרה אחדותית ואתנו–לאומית עד היום.
כמובן, קיימות גישות שונות בהיסטוריוגרפיה הענפה על יהדות ויהודים. פולמוסים וחילוקי דעות לא חסרו בשדה הייצור הגבוה של תולדות העבר ה"לאומי". אולם, עד כה, כמעט שלא נמצאו מערערים על התפיסות המהותניות שעוצבו והתקבלו בסוף המאה ה– 19 ותחילת המאה ה– 20 . התהליכים החשובים ששינו לחלוטין את מקצוע ההיסטוריה בעולם המערבי של סוף המאה הקודמת, והתמורות המשמעותיות בפרדיגמות בתחומי חקר הלאומיות והלאומים לא הגיעו לחוגי "תולדות עם ישראל" באוניברסיטאות הישראליות. למרבה הפלא, הם אף לא הותירו עקבות בתנובה המגיעה מהקתדרות ליהדות באוניברסיטאות האמריקאיות או האירופיות.
אם נחשפו מדי פעם ממצאים שאיימו על תמונת העבר הרציפה והליניארית של תולדות היהודים הם כמעט ולא "הוזכרו", ואם הם בכל זאת צפו לעתים על פני השטח הם "נשכחו" ונטמנו במהרה בתהום הנשייה. הצרכים הלאומיים היוו מלתעות לוחצות שמנעו כל חריגה וסטייה מהנרטיבים השליטים. גם המסגרות המיוחדות שבהן מיוצר הידע על אודות העבר היהודי, הציוני והישראלי — כלומר חוגים בלעדיים ל"תולדות עם ישראל" המנותקים כליל ממחלקות ההיסטוריה הכללית ותולדות המזרח התיכון — תרמו רבות לאותו שיתוק מדהים וסירוב עיקש להיפתח לחדשנות היסטוריוגרפית הדורשת במוצאם וזהותם של היהודים. אם מדי פעם הרעישה סוגיית "מיהו יהודי?" את הזירה הציבורית בישראל, בעיקר מפאת הבעיות המשפטיות הכרוכות בה, הרי שההיסטוריונים הישראלים לא הוטרדו מכך. הם תמיד ידעו מראש את התשובה: כל מי שהוא צאצא לעם אשר הוגלה לפני אלפיים שנה הוא יהודי.
בפולמוס "ההיסטוריונים החדשים" שהחל בסוף שנות ה– 80 של המאה הקודמת, עימות אשר נראה היה לרגע קט כמי שזעזע את אמות הסיפים של הזיכרון הישראלי, כמעט ולא השתתפו חוקרי עבר "מורשים". רוב המעורבים בדיון הפומבי, אף אם מספרם היה זעום, באו מדיסציפלינות אחרות או מחוץ למסגרות אקדמיות. סוציולוגים, אנשי מדעי המדינה, מזרחנים, בלשנים, גיאוגרפים, חוקרי ספרות, ארכיאולוגים, ואפילו מסאים בלתי תלויים השמיעו את השגותיהם החדשות על אודות העבר היהודי, הציוני והישראלי. היו גם בעלי דוקטורט בהיסטוריה שהגיעו מחוץ לגבולות ישראל ועדיין לא זכו למשרות בארץ. מחוגי "תולדות עם ישראל", לעומת זאת, שאמורים היו להיות הספקים הראשיים לפריצות דרך מחקריות, נשמעו רק תגובות חששניות ושמרניות המלופפות ברטוריקה אפולוגטית הנשענת על מוסכמות מסורתיות.
"
היסטורית–הנגד" בשנות ה– 90 חגה בעיקר סביב מהלכיה ותוצאותיה של מלחמת 1948 . השלכותיה המוסריות של מלחמה זו לכדו את מיטב תשומת הלב. אמנם, חשיבותו של דיון זה למורפולוגיית הזיכרון בחברה הישראלית אינה מוטלת בספק. "סינדרום 48 '" המטריד את המצפון הישראלי, חשוב לפוליטיקה העתידית של מדינת ישראל וניתן אפילו לומר שהוא מהותי לעצם המשך קיומה. כל פשרה משמעותית עם הפלסטינים, אם תושג אי פעם, תהיה חייבת לקחת בחשבון לא רק את תולדות היהודים אלא גם את ההיסטוריה הקרובה של ה"אחרים".
אולם פולמוס חשוב זה נותר מוגבל בהישגיו המחקריים ונוכחותו בתודעה הציבורית הייתה בסופו של דבר שולית יחסית. הדור המבוגר והוותיק יותר דחה מכול וכול את הממצאים וההערכות החדשות; הוא לא היה מסוגל לגשר ביניהם לבין המוסר הנוקשה שכיוון לדעתו את דרכו ההיסטורית. דור אינטלקטואלי צעיר היה אולי מוכן להודות ב"חטאים" שבוצעו בדרך להקמת המדינה, אך המוסר היותר גמיש והיחסי שלו היה מוכן לספוג את ה"חריגות"; מהו משקלה של הנכבה מול השואה? כיצד אפשר להשוות את מצב הפליטות הפלסטיני הקצר והמוגבל לגלותו של עם שנדד אלפיים שנה בגולה מיוסרת?
מחקרים סוציו–היסטוריים שהתמקדו פחות באירועים פוליטיים, כלומר ב"חטאים", ויותר בתהליכים ארוכי הטווח של המפעל הציוני זכו לפחות תשומת לב, ואף על פי שנכתבו על ידי ישראלים הם מעולם לא הופיעו ופורסמו בעברית. 4 העבודות המעטות שניסו לערער על עצם הפרדיגמות העומדות בבסיס ההיסטוריה הלאומית לא עוררו הדים כלל. ביניהן ניתן למנות את החשבון הלאומי, חיבורו הנועז של בועז עברון ו"היסטוריה: בין מהותנות להמצאה" מסתו המסקרנת של אורי רם. בשניהם מאותגרת ההיסטוריוגרפיה המקצועית העוסקת בעבר היהודי בצורה רדיקלית, אך קריאות תיגר אלה כמעט ולא הטרידו את יצרניו המורשים של עבר זה.
החיבור הנוכחי נכתב בעקבות פריצות הדרך של שנות ה– 80 ותחילת שנות ה– 90 של המאה הקודמת. ספק אם בלעדי מהלכיהם המתריסים של עברון, רם וישראלים אחרים, ובעיקר עקב תרומותיהם של חוקרי לאומיות "זרים" כמו ארנסט גלנר ( Gellner ) ובנדיקט אנדרסון ( Anderson ), היה המחבר מעלה בדעתו לתשאל מחדש את שורשי זהותו ולהרים את מבטו מעל לערימות הזיכרון שנערמו על גבי תודעת העבר שלו מאז ילדותו.
במקרה של ההיסטוריה הלאומית העצים הרבים נושאים צמרות מליטות אשר מונעות יצירת שדה ראייה רחב דיו על מנת להתחיל ולכפור ב"מטא–נרטיב" השליט. ההתמחות המקצועית מנתבת את החוקרים לפיסות עבר ספציפיות ומונעת בדרכה כל ניסיון לראות את היער בשלמותו. אמנם הצבר הולך וגדל של נרטיבים חלקיים אמור בסופו של דבר לכרסם בו, אך לשם כך זקוקים שדות המחקר ההיסטורי להתקיים בתרבות פלורליסטית אשר אינה שרויה במתח של קונפליקט לאומי מזוין ושאינה חוששת תדיר מסוגיית זהותה ומקורותיה.
This assertion may, rightly, be considered pessimistic in light of Israel's reality in 2008. In the sixty years of the State of Israel's existence, national history has matured very little and it is difficult to assume that it will immediately begin to do so now. Thus, the author has no illusions about the nature of the book's reception. His hope is that, in spite of everything, some day there will be few who are willing to take the risk of a more radical questioning of the past, a questioning that may contribute a little to the erosion of the essential identity through which almost all Jewish Israelis think and act.
החיבור שלפניכם נכתב אמנם על ידי היסטוריון "מקצועי", ועם זאת, המחבר לקח על עצמו סיכונים שבדרך כלל אינם מותרים ומורשים במחוזות עבודתו. על פי חוקי המשחק האקדמיים המקובלים חייב חוקר העבר להישאר תמיד בנתיבים שיועד להם ושבהם הוא אמור להיות בקיא. מבט חטוף בראשי הפרקים מלמד שקשת הסוגיות המטופלות בספר חורגת מתחום "מדעי" אחד. מרצים למקרא, היסטוריונים של העת העתיקה, ארכיאולוגים, מדייווליסטים ובמיוחד "מומחים" לעם היהודי יתקוממו אל מול המחבר הפולשני שחדר באורח לא לגיטימי לשדות מחקר לא לו.
יש אמת בטענה זו והמחבר מודע לחלוטין לבעיה. עדיף היה לו הספר היה נכתב על ידי צוות של חוקרים ולא על ידי היסטוריון בודד. לרוע המזל, הדבר לא התאפשר שכן לא נמצאו שותפים לדבר העבירה. מתוך כך סביר להניח כי ייתכן שיימצאו אי אלו אי–דיוקים בעבודה. המחבר מתנצל מראש על כל הליקויים ומזמין את המבקרים לתרום במידת האפשר לתיקונם. הואיל ואין הוא מדמה את עצמו לפרומתיאוס שגנב את אש האמת ההיסטורית למען הישראלים, אין הוא גם חושש שזאוס הכול יכול, דהיינו, הקורפורציה המקצועית של ההיסטוריוגרפיה היהודית, ישלח נשר שינקר את הכבד התיאורטי של גופו הכבול. הכותב רק מבקש להסב את תשומת הלב לעובדה מוכרת: ההימצאות מחוץ לשדות ספציפיים ודווקא ההליכה על קווי התפר ביניהם עשויות במקרים מסוימים לחדד זוויות ראייה לא שגורות ולהציע קישורים מפתיעים. לעתים החשיבה "ליד" ולא "בתוך" עשויה להפרות את ההגות ההיסטורית למרות חולשותיה של אי–ההתמחות ורמת הספקולטיביות הגבוהה.
ה"מומחים" לתולדות היהודים אינם נוהגים להציב לעצמם שאלות יסוד, מתמיהות במבט ראשון אך אלמנטריות. לפרקים כדאי לעשות זאת עבורם ובמקומם: האם התקיים באמת עם יהודי במשך אלפי שנים כאשר כל שאר "העמים" נמוגו ונעלמו? כיצד ומדוע נעשה המקרא, ספרייה תיאולוגית מרשימה שאיש לא באמת יודע מתי נכתבו או נערכו כרכיה, לספר היסטוריה אמין המשרטט את לידתו של לאום? באיזו מידה יכולה הייתה ממלכת החשמונאים היהודאית, שנתיניה השונים לא דיברו כלל בשפה אחת ומרביתם לא ידעו קרוא וכתוב, להיות מדינה לאומית?
האומנם התחוללה הגליית תושבי יהודה עם חורבן בית המקדש השני או שמא היה זה מיתוס נוצרי אשר התגלגל שלא במקרה למסורת היהודית? ואם מעולם לא הייתה הגליה, מה עלה בגורלם של המקומיים, ומי היו אותם מיליוני היהודים שהופיעו על בימת ההיסטוריה במרחבים כה בלתי צפויים? אילו היהודים בעולם אכן היו "עם", מה היה המשותף ברכיבי תרבותו האתנוגרפיים של יהודי בקייב ויהודי במרקש מחוץ לאמונתו הדתית ומלבד חלק מהפרקטיקות הפולחניות שלו? ואולי, למרות כל מה שסופר לנו, הייתה היהדות "רק" דת מרתקת, שהתפשטה טרם ניצחונם של מתחרותיה, הנצרות והאסלאם, ועל אף ההשפלות והרדיפות שספגה הצליחה לחתור ולהגיע עד העידן המודרני? האם הטענה אשר מזהה את היהדות כמי שהייתה מאז ומתמיד תרבות–אמונה חשובה ולא היוותה מעולם תרבות–עם אחידה מפחיתה מכבודה, כפי שחסידי הלאומיות היהודית חוזרים וטוענים מזה מאה ושלושים שנה?
אם לא היה כל מכנה משותף תרבותי–חילוני בין קהילות הדת היהודיות, הייתכן ש"קשרי דם" ליכדו וייחדו אותן? כלום היהודים הם "עם–גזע" זר כפי שהאנטישמים דימו בלבם וביקשו שנאמין להם מאז המאה ה– 19 ? וכי היטלר, שנחל תבוסה צבאית ב– 1945 , ניצח בסופו של דבר אינטלקטואלית ומנטלית במדינה ה"יהודית"? מה הסיכויים להביס את תורתו שהניחה וקבעה כי ליהודים יש מאפיינים ביולוגיים ייחודיים — שכן בעבר היה זה "דם יהודי" בעוד שכיום המונח הוא "גֶּן יהודי" — כאשר כה רבים מתושבי ישראל מאמינים בכך באמת ובתמים?
Another irony of history; There were times in Europe when if Man Dehu claimed that all Jews belonged to a people of foreign origin he was immediately classified as anti-Semitic. Today, if anyone dares to suggest that those who are considered Jews in the world (unlike today's Jewish Israelis) never constituted and still are not a people or a nation - he is immediately denounced as a hater of Israel.
בשל התפיסה הלאומית המיוחדת של הציונות, מדינת ישראל ממאנת שישים שנה לאחר הקמתה לראות את עצמה כרפובליקה המתקיימת עבור אזרחיה. כידוע, רבע מהם אינם נחשבים בה כיהודים, ועל פי רוח חוקיה המדינה כלל אינה אמורה להיות שלהם או בבעלותם. מלכתחילה היא גם נמנעה מלהטמיע את התושבים המקומיים בתרבות–העל החדשה שהיא ייצרה, ובמודע היא הקפידה להדיר אותם מקרבה. באותה מידה סירבה ומסרבת ישראל להפוך לדמוקרטיה התאגדותית (דוגמת שווייץ או בלגיה) או לדמוקרטיה רב–תרבותית (כמו בריטניה או הולנד(. הווי אומר למדינה המקבלת את הגיוון שבה ובד בבד מיועדת לשרת את התושבים החיים בקרבה. תחת זאת, היא מתעקשת לראות את עצמה כמדינה יהודית השייכת לכל יהודי העולם, אף על פי שהללו אינם עוד פליטים נרדפים אלא אזרחים שווי זכויות בארצות שבהן הם בוחרים מרצון להמשיך ולחיות. הצידוק לפגיעה עמוקה זו בעקרון היסוד שעליו מושתתת הדמוקרטיה המודרנית ולהמשך שימורה של אתנוקרטיה חסרת גבולות, המפלה קשות חלק מאזרחיה, עודנו מושתת על המיתוס הפעיל על אודות קיומה של אומה נצחית אשר אמורה להתכנס לימים לבוא ב"ארץ מכורתה".
לא קל לכתוב היסטוריה יהודית חדשה מבעד למנסרת הזכוכית הציונית העבה. האור הנשבר דרכה מקבל שוב ושוב צבעים אתנוצנטריים עזים. על הקוראים לשים לב: החיבור הנוכחי המעלה את התזה הרואה ביהודים כמי שהיו מאז ומתמיד קהילות דת חשובות שהופיעו והתבססו באזורים שונים בעולם, ולא כ"אתנוס" בעל מוצא אחיד שנע ונדד בגלות מתמדת, אינו עוסק ישירות בדברי הימים. הוא נועד בעיקר לבקר שיח היסטוריוגרפי שגור ואגב כך נגרר בלית ברירה להצביע מדי פעם על נרטיבים חלופיים. המחבר יצא לדרך כאשר שאלתו של ההיסטוריון הצרפתי מרסל דטיין מהדהדת בראשו: "כיצד ניתן לערוך דה–נציונליזציה ( dénationaliser ) להיסטוריות הלאומיות". 7 באיזה אופן אפשרי יהיה לא להמשיך ולפסוע באותן הדרכים שנסללו בעיקר מחומרים שהותכו בעבר מחלומות לאומיים?
The imagination of the nation was an important stage in the development of historiography as well as in the actual process of modernization. Since the 19th century, many historians have been his partners. Towards the end of the last century, the dreams of nationhood began to shatter and fade away. More and more researchers began to segment and dismantle the great stories of the nation and especially the myths of common origin that have so far clouded the writing of the chronicles. It is needless to add that the secularization of history was done under the blows of cultural globalization which is taking unexpected forms throughout the Western world.
Yesterday's identity nightmares are not tomorrow's identity dreams. Just as every personality is made up of fluid and diverse identities, so too is history, among other things, an identity in motion. The book offered here to readers seeks to bring to light this human-social dimension which is inherent in the intricacies of time.
The long dive into the history of the Jews presented here is indeed different from the conventional narratives, but this does not mean that it lacks subjectivity, or that the author considers himself to be devoid of any ideological bias. He deliberately seeks to present a number of outlines for a future counter-history that may contribute to the formation of a planted memory of a different kind - a memory that is aware of the relative truth it carries within it and that strives to weld emerging local identities and a critical and universal consciousness of the past in a new connection.
Website editor's note: Comments on the book and I also have comments, I will post after reading it in full.
Comments
I read most of Zend's article as well as several comments on it.
I must note the pleasant spirit of the discussion here.
באמת משמח מאוד למצוא "טוקבקיסטים" ברמה כזו.
The place here is proof of the very positive use that can be made of the internet in general and comments on articles in particular.
May the rest of our Jewish brothers (those who were born to a Jewish mother or converted 🙂 ) learn the course of things here.
I have objections to some of the opinions and yet, it is very pleasant to read that everything is written here in clean language and out of a genuine desire as well as to clarify the issues.
Liat is right.
מה יש לנמק?הוא "זנד" וזהו.
Gave us a crushing blow in the soft and sensitive stomach.
Leiat Since you have read the whole book and in two languages, maybe you can justify your position
חבל מאד שקם הסטוריון "יהודי" וטורח לעשות לאוייבינו את העבודה במקומם.
And b. everything written in the book (I read the book in Hebrew and French), is the biggest nonsense I have ever heard.
A':
ללא כל קשר לנכונותן של טענות היסטוריות מסוימות המופיעות בתנ"ך או למופרכותן של אחרות – הוא אינו מהווה עבורי מקור לידע או מידע חיוני ולא יסוד מהיסודות שעליהם אני חי.
אין לי כוונה לעסוק באמיתות החומר שמופיע בתנ"ך .ואם נכונים הם או לא אלה לאסוף כמה שיותר ממצאים חיצוניים שלא קשורים למקורות המקובלים אלינו . כמו חקר התרבות שומרית-אכדית ,תנועת העמים ההודים -איראנים ,וכמובן מצרים . דרך תמונה חיצונית זאת אפשר לגבש תמונה ורק אז לשוב שוב לתנ"ך ולא לשלול אותו כמקור ידע ומידע חיוני . אל לנו שתחת הרובדים השונים מסתתרים אמיתות שאין לפסול אותם .
(Don't negate the foundations we live by. Rediscover them, research and discover that the research shows how much we are connected here more than we even thought before).
המאמר מזכיר מחקר קודם של בועז עברון כפי שעולה מספרו "החשבון הלאומי" (1988). עברון לא מרחיק לכת כמו זנד (אם כי זנד מזכיר אותו בספרו) אבל גם הוא שולל הרבה מה"עובדות" העולות מהתנ"ך. לעברון יש "אג'נדה" – הוא טוען שהיהדות, בניגוד לכנעניות או העבריות, נולדה בגולה ושם גם נולד היהודי האנטי טריטוריאלי, כי לפי ההלכה המשיח ואיתו השיבה לא"י תגיע בידי אלהים ואל לנו, בשר ודם, לדחוק את הקץ. עברון הוא לא סתם חילוני אלא אנטי דתי ולכן קל לתקוף אותו. אבל מי שקרא את "מאין באנו" מאת פרופ' קנוהל, אדם דתי למהדרין, יופתע למצוא את אותן הטענות כמעט אחת לאחת (אבל בלי להזכיר את עברון כלל). אז אפשר להתווכח על "האג'נדה" אבל לא על העובדות
מצחיק בעיקר. חלק לא מבוטל מההקדמה מיוחד לאפולוגטיקה של המחבר על כך שהוא בכלל לא איש מקצוע, ככל שזה נוגע לדיסציפלינות בהן הוא חוקר. יעני, זה לא רלוונטי להזכיר ששלמה זנד הוא היסטוריון מאחר ותחום התמחותו הוא היסטוריה צרפתית, הוא נטול ידע בסיסי הנוגע למורשת ישראל וכו'. אחרי שהוא מסביר שהאמינות שלו מבוססת רק על יכולתו לכתוב בשפה גבוהה אך הוא נטול יתרון אקדמי, אפילו נניח בהשוואה לאדם ממוצע מן היישוב, הוא מודה שיש לו אג'נדה – הוא זוכר תמיד את הקמפיין של היסטוריון צרפתי להגיע לדה-לאומיות. אז אדון זנד הצטייד בבורות ובאג'נדה ובא להמציא לנו פטנטים. הוא מיתמם שכל כוונתו אקדמית ושהוא פתוח לשמיעת הערות, ובסך הכל מטרתו לפתוח בתחום מחקר חדש. משל למה הדבר דומה? שמהנדס חשמל יביא כותרת מפוצצת – "הומוסקסואליות היא מחלת נפש", יתנצל שהוא לא פסיכיאטר, יגיד שמטרתו להוכיח שיש מחלת נפש שכזו להודות שנפלו אי דיוקים ולהזמין את כל מי שירצה לתרום למחקר. חוץ מהזניית מקצוע ההיסטוריה אין פה שום חידוש. העבודה שלו היא המשך העבודה של "היסטוריונים" "פלשתינים" בעלי עניין במחיקת זהותו של עם בן יותר מ-3300 שנה כדי להוכיח בעלות על הארץ. זנד הוא האידיוט המועיל שהרים את הכפפה כדי לשוות אמינות לחארטות שהם כתבו.
The main thing is that in the future people will stop demanding their ownership of the land of the earth that they do not possess at all and everyone will have freedom of movement on the globe.
Religion separates us from who we are - human beings.
And how, in your divine wisdom, did you plant some of them in the academy? According to the Zand version, we are only in a dream and soon we will wake up and discover that, in fact, we are not us and the world is not a world and everything is vanity.
The books by which you can know the roots of the Jewish people are only five Pentacles of the Torah and not any other book that people write
All the nations were destroyed except the nation of Israel because God kept them and protected them from the enemies around them
His claim is that peoples do not move and there is no such thing as "exile", meaning that most of the peoples in the same region were there 2000-3000 years ago.
So how can he explain that today's Egyptians are Arabs and those 2000-3000 years ago were black?
It has been scientifically proven that the Jews of today are the Jews of the past! :]
Title ..brilliant….
Remember?..the Jewish people..invent patents..it would be a wonder if they didn't invent everything themselves
A new day..
The book had a different title..not sure..that I at least..would have bought it in order to
To the reader..
Shloimla..do a service..to everyone..see how many twits he makes, an amazing collection of..reactions..
The truth..in the contexts..of that blown fuse..I discovered you too...don't stop
Ask...and don't forget...where does the fish pee from..say...you forgot your sense of humor
The Jew..it is in the gardens of your spirit...all thanks..
All the best.
I thoroughly read the book, as well as its appendices.
I have many comments, here and here, about the book from which I learned a lot.
I will focus on one.
Lezand's style, in my opinion, is condescending and not suitable for a scientific essay. Suitable for manifest.
זאנד נוטה לחלק ציונים ולהשתמש במה שאנו קוראים בדקדוק עברי ,"תוארי לוואי".תואר 'מגביל '[מונח שלמדנו בבית הספר היסודי-עממי].
בניספח "הערות",לבדו,מצאתי עשרות דוגמות.
and a partial list-
brilliant essay; crisp mythologies; impressive/excellent/fascinating/important/solid/classic/empirical/pioneer book
;lame title;brilliant momentum;collection of instructive articles;outdated mechanism;absurd writing and more.
May we be healthy and know how to isolate the essential from our essential.
דוד דניאלי, רו"ח
Of course, as far as the Palestinian law is concerned, the Palestinians are an artificial product that includes Arab groups of refugees/social rejects (similar to the Jews) who arrived from around the Middle East over the years. I assume that there are a negligible minority of Jewish and Arab families that have continued to exist here in succession for thousands of years, but they are not related to me and certainly not to most of the residents of Israel.
Of course, this whole thing shouldn't prevent us from fighting for the only piece of land that can really be called ours (as opposed to the lands that the Nazis expropriated from my family, and the royal family in Morocco expropriated from my second family)
As an enlightened person it is difficult for me to grasp cognitively that my ancestors are the same Jews (Kingdom of Judah) or the same Israelites (Kingdom of Israel). It is difficult for me to understand how there is even the theoretical possibility that for about 3,000 years my ancestors (some of whom are from Poland and the other from Morocco) the countless rabbis did not convert and at no point in history did they accept the religion of Moses…….
Shlomo Zand is a demagogue or a fool, and he has only come to serve the radical left who claims that there is nothing special about the Jews and that they do not need to keep separate from the Palestinians anyway
The genetics of Jewish communities has been studied in recent years and clearly shows that many Jewish communities are unique and most likely of Middle Eastern origin.
Regarding the Ashkenazim, in February of this year an article was published that compared the Ashkenazim to Europeans using 500,000 point mutations in the genome! The results are unequivocal and show a distinct and clear difference between the populations P>0.0001.
(Olshen 2008)
זוהי רק דוגמה מוחצת אחת שפורסמה לאחרונה, ראה גם Behar 2006 ועוד רבים. הספר חסר בסיס מדעי, ביולוג מתחיל היה מסביר לזנד כי התאוריה שלו מצוצה מהאצבע והוא בונה מגדל על ג'לי. הספר לא שווה התיחסות רצינית וחבל שנותנים לו במה כלשהי בארץ, אין ספק שספר זה ישרת את הגרועים שבאויבינו.
As mentioned, there are hundreds of genetic studies that show the differentiation of the absolute majority of the Jewish populations from their neighbors and their common Middle Eastern origin.
The multiplicity of phenotypes among the Jews stems from a number of reasons: the main one is the strong gene drift in small populations and especially in cases of bottlenecks and renewed expansion of the population, this in combination with selection resulting from environmental factors (sun radiation).
Misha's tombstone indicates the victories of the king of Moab over the kingdom of Israel
http://en.wikipedia.org/wiki/Mesha_Stele
There is a translation of the stela in the Hebrew version of Wiki.
"Israel Tombstone" - the earliest mention of the name Israel!
http://en.wikipedia.org/wiki/Merneptah_Stele
Dear Michael: I will refer to what you said later!)))))
What's new:
The monolith from Necessity which refers to Shalmaner's time is reminiscent of "Israeli Ahab"
http://en.wikipedia.org/wiki/Kurkh_Monolith
There is a translation of the monolith in the Hebrew version of Wiki.
And there are quite a few more archaeological proofs of the chronicles described in the Bible!
What's new:
Did I ever disagree with what was written in your last comment?
This is completely different from a description according to which the Torah (from the first man) is also a book of history.
Now, let me suggest a few changes to your last words as well:
1. What you read in the book "Morality" is actually a book of laws - laws that were strictly applied in certain periods - including the punishment component in them. A moral book should not include punishments at all.
2. What you described as a history book was written some time after the beginning of that history and therefore is not accurate in describing the beginning. For example - apparently David existed in reality but the size of his kingdom was different from what was described in the Bible.
And one more thing regarding the terminology: when you say that God crossed the Red Sea or that God created the world, it is not an attempt to describe physics or biology, but an attempt to describe history.
Michael,
The Bible is partly a history book but not only
It is also a philosophy book (Micheli's book) not in the modern sense,
Book of Morals (Book of Leviticus + Ten Commandments)
With regard to the creation of the world, the count should be considered as folklore or part of the heritage of the Jewish people.
What you didn't read is not a physics, chemistry, biology book
This is what ermac thinks and it is a fundamentalist Christian way of thinking.
Historical facts that originate in the book of Samuel XNUMX Samuel XNUMX Kings XNUMX Kings XNUMX
1. The "House of David" inscription was found in Tel Dan
2. The shipping hole a dedication relief with the name of King Hezekiah is found in a museum in Turkey.
3. In the conquest campaign of Sennacherib there is a relief depicting the siege of the city of Gezer.
4. A seal of a senior official of Jeroboam was found ("to hear the servant of Jeroboam")
For your information, Joseph's book Wars of the Jews was previously considered an oriental fantasy until archaeological excavations in the city of Gamla revealed that his description was accurate.
To date, this is what is more or less known. In the future, new evidence may be found.
The guards:
I don't know why you claim that I am deceiving the entire Bible.
On the other hand - in light of the many inaccuracies, I do not consider it a historical book.
In general, most of the stories in it have no archaeological confirmation and as mentioned, the number of years since the creation of the world (which itself is not part of the creation of the world) does not add up.
In other words, the book fails miserably precisely as a history book.
No one denies the glorious history of the ancient Egyptians, but no one bases their knowledge of that history on Egyptian mythology either.
In a framed and less relevant article - only because you mentioned it - you say that the story of the creation of the world is symbolic so let me ask you what it is supposed to symbolize. In general - what method do you use to distinguish what is symbolic and what is real?
Forgive me Michael! Hebrew is not my mother tongue and I don't have a Hebrew keyboard!
Regarding the first person: it is not important at all if this story is true...my reference was to the genealogy and history of the people of Israel -! This means that the Jewish people have a long history from the creation of the world to the present day. Although I see the story of the creation of the world only symbolically. The same goes for Egyptian chronicles. Just because the story of the creation of the world in Egyptian mythology does not agree with modern science, no one will dare to deny the glorious history of the ancient Egyptians!
To come and deny the entire Bible just because there is a "miracle act" and a story of creation that is scientifically incorrect is not fair!
For Christians the Bible is only a religious book. For the Jews it is also a historical book!
To the guards:
It was difficult to understand from your words what you expected me to understand.
Write there in the first person.
Is this the date from which the history in the book is supposed to be correct?
Even then it doesn't work out because calculations based on the age of the people whose lives were described give us the age of the world as the religious believe and not as science reveals.
So maybe you meant the first Jew?
I don't know, but if you write unclear things, don't expect them to understand you.
I am talking about historical events and not about the creation of the world and miracles.
This is the history of a people... and it should be respected!
After all, in Egyptian chronicles there are "miracles" and various strange stories....but does anyone doubt that the pharaohs and gods existed?
Sabdarmish Yehuda
There are no writings or archeological evidence for the people I mentioned before the Middle Ages.. There are none! Of course, according to popular opinion, Herodotus lived approximately 400500-XNUMX BC...but there is no proof of this!
PS I am not religious!
Michael
Stop confusing your brain if all kinds of bunnies….I'm talking about something completely different if you haven't noticed!
To the guards:
You recite without knowing the facts.
How exactly did the Torah pass into our hands when in the days of Josiah no one knew it?
It turns out that you don't even know the Bible because what I said is written in it - read XNUMX Kings chapter XNUMX.
Of course, many other claims that appear in the Torah or are deduced from it have also been refuted - starting with things concerning the creation process and the age of the earth and ending with the fact that the rabbit and the rabbit do not rummage, contrary to what is written in the Torah.
To write about such a hash of nonsense that has been proven is simply not serious.
You are welcome to take a tour of the Daat Emet site:
http://www.daatemet.org.il
Dear guard, you were wrong!
Herodotus and Plato exist "a little" before the Middle Ages, and even before Christ.
So hate not to underestimate Greek mythology.
good evening
Sabdarmish Yehuda
The people of Israel do not have mythology in the Greek sense of the word...but a well-detailed history from the first man to the Greco-Roman period.
כמעט כל הפרטים ההסטוריים בתנ"ך הם מוכחים ע"י ארכיולוגיה וכתבים של עמים אחרים. כבר ציינתי את כתובת תל-דן.
האם התנ"ך שוכתב או הומצא בימי הביניים?…..מגילות ים-המלח הן הוכחה מוצקה לאמיתותם ומאימנותם של כתבי הקודש!
Is the exodus of the people of Israel from Egypt true?
תראו את הסרט שהופק ע"י ג'יימס קאמרון ותווכחו שבאמת יציאת מצרים היא לא המצאה אלא כרוניקה הסטורית!
http://www.campusist.com/video/exodus-decoded
Enjoy watching!
In contrast, the writings of Greek philosophers and historians such as Herodotus and Plato and Homer exist only from the Middle Ages. There is no proof that these people existed and the authenticity of their writings is in doubt!
Shlomo Zand is a Jew who is ashamed of being a Jew.
He intentionally (even if not necessarily consciously) binds the Jew in his definition to a certain dress, appearance and lifestyle that are foreign to him, thus he distances himself from Judaism.
But of course there is nothing more than puns in his words.
Even assimilated Jews who did not feel Jewish and even served in the Nazi army, were persecuted and murdered by them.
A single person is not free to choose his national affiliation, it is the environment that chooses it for him.
Talia:
Thanks!
It is absolutely clear that the Jews (like any other people) will not let the historian
Rewrite their mythology, it is also clear that ancient history
It is so very difficult to find full proofs and refutations - and there still are
Here (albeit seemingly) a serious attempt to deal with the past with a research tool
acceptable In my opinion - an important and interesting experience.
To Michael, and also to Shlomo Zand,
השאלה שעלתה בין השאר בספר "החשבון הלאומי", אם העם היהודי של היום מורכב ברובו מגויים שהתגיירו, מקבלת תשובה ברורה מאוד גם מכיוונו של ד"ר יוסי נגר בספרו "מי אנחנו? סיפורן העתיק של אוכלוסיות ישראל".
זה ספר מרתק במיוחד, שנכתב עליו: "עובדות מעניינות מתבררות בספר שהתפרסם לאחרונה העוסק במחקר האנתרופולוגי בישראל. המחבר, ד"ר יוסי נגר (שהינו ראש תחום אנתרופולוגיה-פיזית ברשות העתיקות) כותב, כי הממצא האנתרופולוגי מצביע באופן ברור על מוצא אבות העם היהודי במסופוטמיה (עיראק) בהתאמה למשתקף גם מהשתמרות שמות ומנהגים קדומים שנהגו בחלק ההוא של העולם הקדום.
"ד"ר נגר מצביע על תוצאות מחקר גנטי מרתק המוכיח כי היהודים הפזורים במקומות שונים בעולם דומים יותר זה לזה, מאשר לגויים מארצות מוצאם, "עובדה זו מוכיחה מעל לכל ספק את מוצאן המשותף ל קהילות ישראל מקבוצת אוכלוסיה אחת" " סוף ציטוט.
Link to his article:
http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=318
Yehuda:
Good night.
I think I will also accept the opinion of the majority.
To Michael
I didn't understand, but the hour is late and I will soon join the majority of my people who have already gone to the language
so good night
Sabdarmish Yehuda
Avi:
The resemblance to the residents of the region they came from can also result from mixed marriages.
The really interesting question is whether, as Zend claims, there were many who converted without marriage.
It seems to me that this claim contradicts another claim that is considered true in our places and that is that all Jews have certain genetic markers that are common. Such signs can be preserved when there is a certain percentage of intermarriage, but they have no chance of being preserved when there is massive religious conversion.
That's why I asked you to try to check what Behar's opinion is - he may be able to confirm or refute the claim regarding the genetic similarity of the Jews from most of the Diaspora.
In relation to the Palestinians, there is another interesting and well-known finding, and that is that there is a great deal of genetic similarity between us and them. This confirms the claim that the Palestinians are Jews who converted to Islam, but - note - this actually contradicts the claim of massive conversion because if it can be said that the Palestinians are similar in their genetics to the Jews, this means that the phrase "Jewish gene" has meaning (otherwise the question would arise as to which of the diasporas they are similar to)
Yehuda:
I marvel at you!
It was you who said that history is not important and only the myth is important (response 2), while I said that history should be studied (response 5) and here you are reversing the creation.
What I said in response 8 (which is probably the one that misled you) is that one should not rely on distant history to determine ownership of the land, but not that one should not study it.
לגלעד, האיש התארח בתוכניות טלוויזיה וכתבו עליו בכל כלי התקשורת. לקראת שבוע הספר הופיעו הרבה ספרי עיון, וזה אחד מהם, צריך להסתכל בקונטקסט הכללי של האתר, שכולל גם מדור חברה והסטוריה, אם כי כפי שהזכת, איננו עיקרי, אך בתמהיל המדעים יש מקום גם למדעי החברה והרוח. אם היית מקשיב למשל לראיון של פרופ' זנד אצל דב אלבוים, שהקשה עליו אבל כיבד אותו בתוכנית דת.
He explained in the program that from a genetic point of view the waves of conversions that have occurred throughout history have a greater impact than thought until now. I believe that a brief look at Jews from different passports reveals that they are similar to the other residents of those countries from an external point of view, so I don't even understand what is so sensational about this statement.
However, we don't have to reach Zand's conclusion regarding the treatment of the Palestinians - even if they are partly descendants of the original Jews. As long as the Nazis killed us and the extremist Muslims want to continue killing us because we are Jews, then we have no choice but to defend ourselves.
As Michael said - we are here, we fought to live here and that is enough to make us belong. Apart from that, don't forget that those who converted are Jews for all intents and purposes and certainly we cannot recognize the rest of us after a thousand years (in the case of Ashkenaz Judaism) and therefore we suffer whether we are descendants of the original Jews or not.
To Michael
If you decided not to study history, you are really playing into Dr. Zand's hands.
Continue to study history and research. The existence of the Jewish people must not depend on any historical truth such as Zion and its culture should not be related to the correctness of Homer's writings, and the existence of Britain on the correctness of the stories about Queen Boudica.
We will learn everything but draw responsible conclusions about being a people.
good evening
Sabdarmish Yehuda
He stole the idea from me that he will come to sell with us in Kazakhstan, he will make a lot of money, as long as he translates into Kazakh and teaches them to read, we will make a parade for him
A collection of nonsense that does not fit the high level of the site here.
However, there is no evil without good: the fact that the author was not able to find researchers from other fields to cooperate with him, out of all the thousands in the academy, not even one in medicine from any field, clearly proves his failure.
And yet on the topic that caught my eye the most in the article: contrary to the popular belief that Jews were spread from point to point by persecution or in search of a livelihood, when significant parts of this movement are well documented (emigrated from Spain >> moving to Amsterdam >> emigrating to Germany >> Poland), the author claims that it is possible And a group of Christians somewhere in medieval Europe, perhaps, decided one bright day to become Jews? Despite the huge life risk? Despite the wretched social status?
I hope there is little more to the book than wretched self-loathing.
It would have been better with Dr. Shlomo Zand if he had remained a historian, it's a shame for me as his student that he decided to leave the profession.
In honor of the knowledge system
I respect and appreciate your website Bush and am disgusted by the audacity of the editor who posted hate speech against the Jewish people on your website. Can anyone with an academic degree have the "right" to have their words published by you? Don't you have a criticism? As we know, there is an abysmal difference between exact science, in which most of the content of science is concerned, and the humanities, which the spirit can carry to all winds. All philosophers of science are united in the opinion that the humanities do not meet the threshold conditions of science. Moreover, many articles have been published that confirm the conclusion that almost all spiritual scientists who have activist political views to the left and right find "scientific" justifications for their political spiritual worldview within the walls of the "academic research" on which they place their faith, and sometimes also those that are not within the scope of their training. In this case it is known that Mr. Zand The author of the book is an extreme leftist who constantly defames the State of Israel and is anti-Zionist. Is your site such a site? I am asking you to please let us enjoy the science website and the very interesting news you bring in the field of science. Leave us with the obviously unscientific theories, theses and musings of "scientists on behalf of"
The first question raised by the author which is also the title of the book "When and how was the Jewish people invented". Hypothetical and rhetorical question as it could be and completely stupid it must be said!
Until now I did not understand the connection between the Nazis seeing the Jews as a race.
After all, for thousands of years the Jews saw themselves as a people and so did their neighbors in the diaspora....and not only in Europe and not only in the 20th and 19th centuries. The Jews are of course not a race in the genetic-linguistic sense... but an ethnic group originating in the Middle East with a characteristic language, culture and religion.
After all, there were communities of Jews who were cut off from their brothers for hundreds if not thousands of years and saw themselves as Israelites not necessarily on a religious basis but also on the basis of ethnic affiliation!
The purpose of this book is completely clear... and you can also read this in the above chapter. Israel should be a multicultural country like Great Britain and the Netherlands.
It's quite strange…..because the fate of Great Britain and the Netherlands is already known as the fate of Kosovo. It would not be far today that these countries - or part of their territory - were under Sharia rule and the Muslim caliphate when most of the inhabitants were Muslim!
Already today 60% of French residents up to the age of 10 are Muslim!
Whether it is true, false or accidental, the questions raised by the author are interesting and important from a historical, sociological and political point of view.
I hope I will have the opportunity to read the book and learn what the answers are in Shlomo Zand's opinion.
Shlomo Zand is a first-rate demagogue and is probably an agent of foreign intelligence services
who spread lies in different ways to blacken the Jewish people and the State of Israel. The Arabs spread the "Khuzari" theory, that the origin of the Ashkenazim is from the "converted" Khazari people. This false hypothesis was completely rejected by many historians - the famous Soviet historian Lev Gomilov is one of them - who studied the Khazars more than anyone else and carried out many archaeological excavations.
Genealogy and DNA researchers around the world prove time and time again that almost the entire Jewish people have a common denominator!
It has already been proven that King David and the Kingdom of Israel existed!
The Tel Dan inscription - an Aramaic tombstone dating from the 7th century BC to the 9th century BC refers to the "House of David" and Israel!
In contrast, the "Palestinian" people never existed! They are no different from their brothers in Saudi Arabia...same language, same culture, same values!
Anatoly Kliosov
http://aklyosov.home.comcast.net/~aklyosov/
For many years researching the Jewish DNA and the lost tribes.
According to the results of his research, almost all Jews have a common haplotype that originated in the Middle East!
gift:
He claims that the Nazis claimed that the Jews were a race (and we all agree that the Nazis did claim this).
He claims that this claim of the Nazis is not true and that the Jews are not a race.
Among the commenters here and according to his claim as well as according to my experience, most people in the world do not accept his claim and thus agree with the Nazis that the Jews are a race.
That is why he says that the Nazi concept (of Judaism as a race) won.
Because in his opinion this is a wrong perception and because we all hate the Nazis, he believes that linking the claim to them - even though it probably existed before them - will make people accept his opinion more easily.
Avi:
You have already talked to Professor Behar about his research on genetic issues.
Can you find out what his position is on the subject of "genetic characteristics of Jews around the world" or maybe even convince him to comment here?
Can anyone explain why the author claims that the claim that the Jews have a common origin constitutes an intellectual victory for the Nazis?
negligence:
I also think he is wrong and misleading (and maybe (maybe! not sure!) even on purpose) but the fact that he was sent to Auschwitz - not only does he not deny but he says it explicitly.
Cataloging him as a holocaust denier is wrong and unfair.
The author could have been a loyal member of SS and a devoted assistant of Goebbels.
However, when they discovered his family ties to Judaism, he was immediately sent to Auschwitz
Deniers of all kinds were and will be, you will stand in line with:
פוריסון,צינדל, אירווינג,ברונו גולניש,ז'אן-מרי לה פן,מחמוד אחמדינז'אד……
A person:
In my opinion Zend does not do this at all and neither do any of the other people you mentioned.
They say whatever they want to say without any such declaration.
Especially regarding my father who expresses himself here a lot - have you ever seen him complain about someone trying to silence him (and not in response to such an attempt to silence)? I wonder if you could show us where in all his hundreds of comments this happened.
To Michael,
You misunderstood me.
I'm complaining about the tone, not the content.
Imagine a child standing in the street shouting "Don't shut me up".
Eventually someone will tell him to "shut up".
someone:
I repeat: one should not stand in the way of the search for truth, and if one wants to preserve some ethos, one can preserve it even if it is not the truth (or not? I do not accept any ethos in any case because only the truth is important to me, but those who desire ethos should be prepared for the fact that they will find the truth in contradiction And let him not stick sticks in the wheels of truth research).
I'm afraid, as I mentioned, that Zend is not really presenting the truth but that's another story.
For me, as mentioned, only the truth has value.
By the way, basing on the distant history to determine the ownership of the land is problematic from the definition that each of the members of the Flogta can base on a different time in history and find justification for his position.
Myth and ethos.
That's the whole story.
The myths can be tested and disproved, but the ethos exists as long as the believer exists (after all, we are dealing with beliefs).
As soon as different groups of people in all corners of the world adopted a belief in the events of the past - perhaps in some even myths - and turned them into a common ethos, they received a common identity of choice - and became a people.
שנאמר : יום אחד קם אדם ומחליט שהוא עם – וגו'.
And the thing is similar in everyday practice: a woman meets a man, and they see that it is good: marriage, and there is a family!
The family unit continues to grow and exist and its eternity is in those who come after it no less than in its origins.
And another simple fact:
The other three major religions - Christianity, Islam and Buddhism have remained active for thousands of years to this day - but did not create one nation and one heritage but rather from the billions of different believers who are completely different in the ethos of their identity and are therefore divided - despite the common religion - into different peoples and nations.
And in contrast, the Jewish tradition and religion created, in short, a collection of people scattered across the globe who believe in one heritage and declare their unity and being a people - and it doesn't matter what their citizenship is.
ואפילו נאמר שהדת היהודית אומצה ע"י קבוצות אנשים שונות במאות הראשונות לספירה,קבוצות שלאו דוקא "נולדו" בישראל. האם זה מוריד מעצם אמיתותו והמשכיותו של העם היהודי ? ואפילו אם כוזרים רבים (?) או שבטים בערב הסעודית בתקופת מוחמד הצטרפו לשורות העם שהיה נרדף ברוב שנותיו – האם זה נוטל מהרצון הכללי של השתייכות אחת ? האם המורשת לא הופכת מיד באותו רגע למשותפת לכל החדשים הבוחרים להשתייך ??
And as in the family unit: does a woman who joined a man to build a new family unit not have inheritance rights from the two previous families in the future???
And isn't that how most European countries are? Did kings and queens who reigned and were of completely different origin not adopt their country in which they reigned as their true country more than ever?
And in short: Is there a people in Europe or the Middle East with a uniform history of thousands of years who can claim that their land is theirs from the beginning?
לא,פרופסור זנד,אל תחרב לנו את ההיסטוריה של עם היהודי. לא מיתוסים בנו אותו אלא אנשים חיים וכותבים מזה מאות ואלפי שנים – ולצערנו חלקם הגדול אף שילמו על דבקותם באותם אתוסים שהיו דחויים ע"י האחרים בחייהם.
And I hope that in a few hundred years there will be no doubt at all that Israel belongs to the Jewish people - and by right - just as Egypt belongs to the Egyptians.
Israel is an ethos - not a myth - for all of us!!!
By the way, I forgot to mention that I know of a study that was published in recent years and according to which there are even common and unique genetic characteristics (on the Y chromosome - the chromosome of the family name 🙂 ) for those who are defined as the Levi tribe
A person:
Although you say that the tone bothers you, what bothers you is the content and your words, contrary to your statement, are meant to silence (personally, you even admitted that for you the writer was already silenced by not reading his words).
Yehuda:
From your words it can be understood that you see no value in studying the real history and that it is enough to study the myths.
I do not agree with you. In my opinion, knowing the truth about anything, including history, is valuable.
And now the question arises:
Are Zend's words true?
No one will suspect me of excessive addiction to the Jewish myth, but I must point out that I am not sure that his claims are true.
For example, read the chapter on mutations and Jewish communities in the following link:
http://www.amalnet.k12.il/sites/genetic/gar0028.htm
The claim of this chapter is in contradiction with Zand's claim regarding the multiplicity of origins of the Jewish people.
I do not know (at the moment, I will try to search and I will be happy if others help me in the search) on what studies exactly the claim of the above chapter is based, but it is clear that what is said in it does not agree with Zand's claim.
The author of the book is a moron on this subject. He will prefer in the name of provocation and in the name (assuming that the book presents real evidence that raises good questions regarding the historical truth (which is indeed important in contrast to what was presented in the previous response)) secularism to put forward theories that agree with the group of facts he brought but do not agree with a trillion other other facts. The people of the "humanities" are liars (meaning that the truth is not important to them and they just want to express themselves at any cost and if they were given a little attention they would be calm) who would not cross the threshold of entering the world of natural sciences and they are also completely unimaginative in relation to scientists. The author's friend had no history at all before the 19th century and of course Newton does not exist and neither do all the kings of France and in general what he did not see does not exist at all. Let's just hope that his children don't doubt his existence
Good Day
Our right to this land stems from a simple fact - we fought (unwillingly) and won
From what is written here, and I admit that I have read in the review, there is a slaying here all along the historical background of nations in general, and of the Jewish people in particular.
Is there a drastic importance to the important historical luminaries, or what is really important is the legacy of what the people - the group of people, think happened.
For example, the Swiss have a national hero named Wilhelm Tell. His legacy and his fight for freedom fueled the path of the Swiss throughout history.
Is it really important if the aforementioned Wilhelm Tal existed or what is important is the legacy left by such a figure? In other words, suppose someone proves that Wilhelm Tal did not exist and is just a legend, should that change anything about the Swiss?
What would happen if, let's say, it was revealed that the story of Masada did not exist, should that change anything for us regarding our heritage as a people from the story of Masada?
Another example - it is very possible that the monotheism was not an invention of the Jewish people but of the king of the "past" city who championed the monotheism. The "Eber" king and his kingdom passed away from the world but his believers were given the nickname "Hebrew" for example Abraham the Hebrew, or, we are Hebrews. And again the question arises, should it change for us to be the leaders of the monotheists?
And you can bring more and more examples.
In conclusion, every nation, and especially our people, should be proud of their heritage! And the exact historical background is really, really, unimportant. There is a poor attempt here to tear apart a great heritage of a people that has existed for two thousand years of history, with points of light and darkness like any other people. Attempts to cancel heritage stories such as the Exodus from Egypt or the Kingdom of David are of no importance, what is important is what the Exodus from Egypt gave us, the Kingdom of David, Masada and more in our heritage as a people. If it is historically true, it really doesn't matter!
Have a good day
Sabdarmish Yehuda
I couldn't get to the end.
The defensive tone reminded me, in this order:
Dr. Sorek when he tells about the rebellion in the Greeks.
My father when he talks about creationism.
The Hebrew rapper who is present when he shouts that he will not be silenced.
I say to everyone: you will not be silenced, let's move on to the next topic.