Defense against prejudice / Ed Jung

Even implicit prejudices against a person's sex, race, or religion can harm our success in school, work, or sports. Researchers have found new ways to correct and prevent such effects

Neil deGrasse Tyson, known for his practice in the field of science communication, received his doctorate in astrophysics from Columbia University in 1991. At the time, there were about 4,000 astrophysicists living in the United States, and Tyson raised the total number of African-American astrophysicists to only seven. In his speech at the graduation ceremony, he spoke openly about the challenges he faced:

"על פי תפיסתה של החברה… הכישלונות האקדמיים שלי צפויים, ואילו ההצלחות האקדמיות שלי מיוחסות לאחרים," אמר טייסון. "רוב חיי לחמתי נגד השקפות אלו, והדבר גובה מחיר רגשי השקול לסירוס אינטלקטואלי. זהו מחיר שאיני מאחל אף לאויביי."

דבריו של טייסון נוגעים לאמת רחבה יותר: דעות קדומות וסטראוטיפים שליליים יוצרים עומס אינטלקטואלי על בני מיעוטים ועל אחרים הסבורים שאנשים סביבם רואים בהם נחותים באופן כלשהו. במצבים רבים – בבית הספר, במקום העבודה או במגרש הספורט – האנשים האלה חרדים שמא ייכשלו באופן שיחזק את הסטראוטיפ השלילי. לדוגמה, אתלטים צעירים לבנים חוששים שהם לא יצטיינו כמו עמיתיהם שחורי העור, ונשים בקורסים מתקדמים במתמטיקה דואגות שמא יקבלו ציונים נמוכים מאלו של הגברים. חרדות אלו, שטייסון כינה "מחיר רגשי", מכונות איום סטראוטיפי. מאות מחקרים אישרו שאיום סטראוטיפי פוגע בתפקוד ויוצר בדיוק את הכישלון שממנו חוששים. לעתים אנשים נלכדים במעגל קסמים שבו תפקוד לקוי מביא לידי חששות נוספים, הפוגעים עוד יותר בתפקוד.

In recent years, psychologists have better understood how stereotype threat affects, what causes it, and most importantly, how to prevent it. However, even though the threat is real, some researchers wonder how well the laboratory studies reflect the real world. They also argue that stereotype threat is only one of many factors that contribute to social and academic inequality. But this ingredient can be easily changed. In studies conducted in real schools, relatively simple intervention actions, such as writing exercises to improve self-esteem that last less than an hour, resulted in dramatic and long-term improvement. They narrowed the achievement gaps and removed the stereotypical threat from the classroom and from the students' minds. Some educators are looking for ways to expand these interventions to a national scale in the United States.

identify the threat

ב-1995 טבעו שני פסיכולוגים, קלוד סטיל מאוניברסיטת סטנפורד וג'ושוע ארונסון, שבאותה העת היה גם הוא בסטנפורד, את המונח "איום סטראוטיפי". כאז כן היום, תלמידים שחורי עור ברחבי ארה"ב מקבלים בממוצע ציונים נמוכים מאלו של עמיתיהם, וסיכוייהם לנשור מוקדם בכל שלבי מערכת החינוך גבוהים יותר. בין ההסברים שהוצעו לפער הזה הייתה הסברה המרושעת שסטודנטים שחורי עור הם פחות אינטליגנטים מלידה. סטיל וארונסון לא שוכנעו ונימקו את הפער בכך שעצם הקיום של הסטראוטיפ השלילי עשוי לפגוע בהצלחתם של התלמידים.

בניסוי, שהיה לקלאסיקה, הם נתנו ליותר מ-100 תלמידי קולג' מבחן מתסכל. כשאמרו לסטודנטים שהבחינה אינה מודדת את יכולתם, סטודנטים שחורים ולבנים בעלי תוצאות דומות במבחן הפסיכומטרי הצליחו במידה דומה. אך כשסטיל וארונסון אמרו לסטודנטים שהבחינה בודקת את יכולתם האינטלקטואלית, צנחו ציוניהם של התלמידים השחורים, אך לא של עמיתיהם הלבנים. אותה השפעה התקבלה גם כשהסטודנטים התבקשו לציין את צבע עורם לפני הבחינה.

היה זה מחקר פורץ דרך. סטיל וארונסון הראו שמבחנים מתוקננים רחוקים מלהיות מתוקננים באמת. כשהם מוצגים באופן שמעורר איום סטראוטיפי, אפילו במרומז, חלק מן הסטודנטים מוצאים את עצמם בעמדת נחיתות. "תחילה הייתה ספקנות רבה, אבל היא הולכת ומתמעטת עם הזמן," אומר ארונסון. "בהתחלה אפילו אני לא האמנתי עד כמה ההשפעה חזקה. חשבתי, 'מישהו אחר חייב לחזור על הניסוי.'"

And many researchers did reproduce the results. To date, hundreds of studies have produced evidence of stereotype threat in every possible group. It hurts students of low economic status in academic tests and men in tasks that require social sensitivity. White students suffer stereotype threat when they face Asian peers on math tests or black peers in sports. In many of these studies it has been found that the better students are expected to suffer greater harm. Those for whom success is most important are those who are more bothered by a negative stereotype and therefore their functioning is more impaired. Stereotype threat is a painfully ironic phenomenon.

עדיין לא ברור עד כמה איום סטראוטיפי נפוץ בחיים האמיתיים, בעיקר משום שברוב המחקרים עולות אותן בעיות, הנפוצות במרבית תחומי הפסיכולוגיה החברתית. רובם בחנו קבוצות קטנות של תלמידי קולג', מאפיין המגדיל את הסיכוי לטעות סטטיסטית, ולא כולם הראו השפעה חזקה. מקצת המבקרים טוענים גם שניסויי מעבדה הם לעתים קרובות תחליף גרוע לעולם האמיתי. פול סאקֶט מאוניברסיטת מינסוטה טען שמחוץ למעבדה איום סטראוטיפי עשוי להיות נפוץ פחות ואפשר להתגבר עליו ביתר קלות. ב-2012 בחנו חיסברט סטוט, שהיה אז באוניברסיטת לידס באנגליה, ודייוויד ס' גירי מאוניברסיטת מיזורי-קולומביה כל מחקר שאי פעם בדק איום סטראוטיפי בקרב נשים שנבחנו במתמטיקה, תופעה שסטיל ועמיתיו זיהו לראשונה ב-1999. מתוך 20 המחקרים ששחזרו את הניסוי מ-1999 רק 11 הסיקו שביצועי הנשים היו פחותים מאלו של הגברים. גירי אינו טוען שיש לשלול את קיומו של איום סטראוטיפי, אבל ייתכן שהשפעתו אינה כה חזקה כפי שטוענים.

אן מרי ריאן מאוניברסיטת מישיגן זיהתה כמה סיבות אפשריות לחוסר העקיבות של המסקנות. ב-2008 היא והאנה-האן גוון, ששהתה אז באוניברסיטת קליפורניה בלונג ביץ', השוו את התוצאות של 76 מחקרים שונים על איום סטראוטיפי בקרב תלמידי תיכון וסטודנטים לתואר ראשון. הן גילו שבמעבדה מדענים מצליחים לזהות איום רק בתנאים מסוימים, למשל כשהם נותנים למתנדבים בחינה קשה במיוחד או כשהם עובדים עם אנשים המזדהים במידה רבה עם קבוצת ההשתייכות החברתית שלהם.

In the last decade, physiologists stopped trying to show that stereotype threat exists and began to investigate its mechanism of action. Researchers have shown that the threat works in the same way in different groups of people: anxiety arises, motivation decreases and expectations are lowered. In view of these findings, Toni Schmeder from the University of British Columbia hypothesized that the threat affects something fundamental. The immediate culprit was working memory, that collection of cognitive skills that allows us to temporarily store and process information in our minds. This skill set is a limited resource, and stereotype threat can consume it. People may tire themselves out psychologically by worrying about other people's prejudices and trying to think of ways to prove them wrong. To test this idea, Schmeder gave 75 volunteers a difficult test that tests working memory, in which they were required to memorize a list of words while solving mathematical equations. She told some of the volunteers that the test tests their memory skills and that there may be innate differences between the abilities of men and women. Indeed, as expected, the women who were told about this supposed difference were able to remember fewer words, while their male counterparts had no problem.

Damage to working memory creates a variety of obstacles to success. People tend to overthink actions that are supposed to be automatic and become more sensitive to signals that may indicate discrimination. An ambiguous expression may be interpreted as a show of contempt, and even the feeling of anxiety becomes a signal of impending failure. Thoughts wander, and self-control weakens. In the middle of the math test, when Schmeder stopped the women and asked them what they were thinking, it became clear that those who were subject to stereotype threat daydreamed to a greater extent.

Eliminating the stereotypes

בעת האחרונה העבירו חוקרים את חקר האיום הסטראוטיפי מן המעבדה אל בתי הספר ואולמות ההרצאות, ושם הם מנסים לבטל או למנוע כליל את האיום. "אני רואה שלושה גלי מחקר," אומרת שְמַדֶר. "הראשון היה זיהוי התופעה והיקפה. השני בדק מי חווה את האפקט ומה מנגנון הפעולה שלו. הגל השלישי מנסה כעת לתרגם את הממצאים להתערבות מעשית."

ג'פרי כהן, גם הוא מסטנפורד, השיג תוצאות מרשימות במיוחד. השיטה שלו פשוטה להפתיע: הוא מבקש מאנשים לחשוב על דברים החשובים להם, אם פופולריות ואם יכולת מוזיקלית, ואז לכתוב מדוע הם חשובים. התרגיל אורך 15 דקות והוא פועל כמו חיסון מנטלי שמעלה את הביטחון העצמי של הסטודנטים ועוזר להם להתמודד עם כל איום סטראוטיפי עתידי.

ב-2003 ביקר כהן בחטיבות ביניים בבתי ספר בקליפורניה כדי לבצע מחקר אקראי מבוקר על השיטה שלו. מחקר כזה, שהוא אבן הבוחן ברפואה, בודק את היעילות של התערבות חיצונית באמצעות השוואתה לטיפול דמה (פלצבו). כהן ניסה את התרגיל בקרב תלמידי כיתה ז': מחציתם כתבו על ערכים החשובים להם, והשאר על דברים חסרי חשיבות עבורם. הניסוי נערך בסמיות כפולה, כלומר גם כהן וגם התלמידים לא ידעו מי היה באיזו קבוצה.

Black students who completed the exercise closed the academic gap of 40% between them and their white colleagues by the end of the year. And even better, the students who were at the bottom gained the most. In the two years that have passed since then, these students have received two or three reinforced versions of the original exercise. Only 5% of the weakest students who wrote about values ​​that were important to them ended up in reinforcement groups or remained in the class, compared to 18% in the control group. In the end, the weighted grade point average (GPA) of black students rose by a quarter of a point, and by 0.4 points among the weakest students.

Fractions of a point more or less may not sound like a remarkable improvement, but even small changes in self-confidence, whether positive or negative, have a cumulative effect. Children who struggle to begin with may quickly lose their self-confidence and the teachers' attention. Conversely, signs of moderate progress may encourage much greater success. Early intervention, Cohen claims, allows educators to turn negative vicious circles into positive ones.

המטלה של כהן כה פשוטה, עד שריאן ואחרים אינם משוכנעים לגמרי בתוצאות המחקרים שלו. "התקשינו להאמין, אבל מאז חזרנו על התוצאות," אומר כהן. בחמש השנים האחרונות הוא השתמש בתרגיל שפיתח כדי לשנות את גורלם של תלמידים שחורים בשלוש חטיבות ביניים שונות וכדי לסגור כמעט לגמרי את פער המינים בקורס לפיזיקה במכללה. אבל הספקנים עדיין מקווים שחוקרים אחרים ישחזרו את התוצאות.

בינתיים כהן מחפש דרכים חדשות לעזור לתלמידים. הוא שיתף פעולה עם גרג וולטון, גם הוא מסטנפורד, כדי להתמודד עם סוג של בידוד שהאיום הסטראוטיפי גורם לא פעם. בני מיעוטים רבים חוששים שעמיתיהם ללימודים לא יקבלו אותם באמת. וולטון לוחם בחששות אלו בעזרת סקרים סטטיסטיים וציטטות של תלמידים ותיקים יותר המראים שתחושות כאלה משותפות לכולם בלי קשר לגזע ושהן חולפות עם השנים. "זה גורם להם לארגן מחדש את החוויות שלהם דרך עדשת המסר הזה ולא דרך עדשת הגזע," מסביר וולטון.

וולטון וכהן ניסו את התרגיל שפיתחו, שאורך שעה, בקרב סטודנטים בסמסטר האביב הראשון ללימודיהם. כעבור שלוש שנים, כשהשלימו הסטודנטים את התואר, הצטמצם בחצי פער ההישגים בין שחורים ללבנים. הסטודנטים השחורים אף היו שמחים ובריאים מעמיתיהם שלא השתתפו בתרגיל של וולטון, ובמרוצת שלוש השנים ביקרו פחות במרפאה. וולטון מודה שתרגיל כה פשוט עשוי להיראות טריוויאלי בעיני המתבונן. אבל, הוא אומר, בשביל סטודנטים "שהדאגה אם הם משתלבים מטרידה אותם באופן מיוחד, הידיעה שחששות אלו משותפים לאחרים ושהם זמניים היא למעשה ידיעה רבת עוצמה."

Walton and Cohen are developing their simple intervention to be applicable not only to individual schools but also to entire countries. The duo, along with Carol Dweck and Dave Fonseco, also from Stanford, created the Project for Large-Scale Education Research (PERTS), which allows them to quickly deliver the exercises online. They can also combine the programs or compare them to each other to see who has the biggest impact.

גם אם התכניות יפעלו כמתוכנן, מדענים החוקרים איום סטראוטיפי מודים שביטול האיום אינו תרופת פלא כנגד חוסר שוויון. כהן, למשל, בחן את תרגיל הכתיבה הראשוני שלו רק בבתי ספר בעלי תערובת של מוצאים אתניים, והוא אינו בטוח שהתרגיל יצליח בבתי ספר שיש בהם בעיקר בני מיעוטים. "יש סיבות רבות לפערי הישגים: חוסר שוויון במשאבים, בתי ספר גרועים, מורים פחות מיומנים," מוסיף וולטון. "לא נראה שיש תקווה רבה לפתור את המכשולים המבניים הללו. מה שמרגש באיום הסטראוטיפי הוא שאנחנו יכולים להתקדם למרות המכשולים."

מחקרים עדכניים על התופעה מציעים תקווה מעשית לפתור כמה בעיות חברתיות עיקשות במיוחד ולהפוך על פיהן דעות מקובלות. בסיכול האיום הסטראוטיפי הראו חוקרים שהסטראוטיפים עצמם חסרי בסיס. פערי ההישגים בין סטודנטים שחורים ללבנים או בין מדענים גברים לנשים אינם משקפים פערים ביכולת, אלא דעות קדומות הניתנות לשינוי. "מה שנראה לא פתיר לפני 15 שנה הוא בעצם פתיר," אומר ארונסון, "וזהו מסר חיובי ביותר."

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

in brief

Stereotype threat, the fear of failing in a way that reinforces negative stereotypes about our social group, undermines success in school, sports, and the workplace.

Recently, researchers have developed a more sophisticated understanding of how such anxieties arise, how to combat them, and how to prevent them in the first place.

תרגילים פשוטים יחסית וקצרים לחיזוק הביטחון מצמצמים פערי הישגים אקדמיים. אנשי חינוך מתאימים כעת שיטות אלו לכלל ארה"ב.

About the author

אד יונג (Yong) הוא כתב מדע המתגורר באנגליה. הוא כותב לנייצ'ר, לוויירד, לנשיונל גאוגרפיק, לניו סיינטיסט ולכתבי עת אחרים.

And more on the subject

Recursive Processes in Self-Affirmation: Intervening to Close the Minority Achievement Gap. Geoffrey L. Cohen et al. in Science, Vol. 324, pages 400-403; April 17, 2009.

A Brief Social-Belonging Intervention Improves Academic and Health Outcomes of Minority Students. Gregory M. Walton and Geoffrey L. Cohen in Science, Vol. 331, pages 1447-1451; March 18, 2011.

The article was published in the Scientific American Israel section