ERC Starting Grants are designed to help young and promising scientists advance their research, form research teams and pursue the realization of bold and original ideas. The nomination and the candidates are required to present potential for scientific breakthroughs, intense ambition and the feasibility of their research proposal.
מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה היום (ג') את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.
Tel Aviv University leads in the number of grants, with 8 wins, of which 5 are female researchers
- פרופ' ליעד מודריק (מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובי"ס סגול למדעי המוח): A neuroscientist who will investigate the hypothesis that humans differ in the degree to which they are influenced by unconscious information. Our behavior and thought is influenced by both conscious and unconscious processes, and in this study the claim is that the extent to which unconscious processes influence behavior may be a stable personality trait that defines the individual's decision-making profile. The research will rely on brain imaging techniques and will also investigate the development of conscious and unconscious processing in children.
- ד"ר עדי אשכנזי (מבית הספר לפיזיקה): Experimental particle physicist, who studies the properties of neutrinos, the most difficult to detect stable elementary particles. The winning proposal focuses on the nuclear effects involved in the detection of neutrino particle oscillations. Its purpose is to improve the models used to simulate neutrino interaction in the detector by using information from electron scattering experiments on identical atomic nuclei.
- ד"ר רעיה סורקין (מבית הספר לכימיה): כימאית ביו-פיזיקאלית החוקרת תהליכים שקורים בקרומי תאים. ההצעה הזוכה מתמקדת בהשפעת עקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הנחוצים להפריה, תקשורת בין תאים והדבקה ע"י וירוסים. הבנת תפקידם של החלבונים הללו ואופן הבקרה של פעילותם תתרום בטווח הארוך לפיתוח של טיפולי פוריות חדשים, פיתוח אמצעי מניעה לא הורמונליים ותרופות אנטי-ויראליות חדשות.
- ד"ר איתי אפשטיין (מבית הספר להנדסה): An electrical engineer who studies the interaction between light and two-dimensional materials, which consist of individual atomic layers, in order to break the limits of the interaction between light and material and develop innovative opto-electronic devices on the atomic scale. In the winning proposal, Dr. Epstein will investigate the possibility of developing innovative optoelectronic sources and detectors for terahertz radiation, based on two atomic layers of graphene, and with much higher performance potential than usual in the field.
- ד"ר אלה דניאל (מבית הספר לחינוך): A developmental psychologist who focuses on the development of values, pro-social behavior and morality throughout life, from childhood to adulthood. The winning research deals with children and teenagers learning values from a variety of role models. Parents talk to their children about values, hoping that they will learn to distinguish between good and bad. But children spend hours on social networks, admire influencers on YouTube, Tiktok or Instagram, and learn values there as well. In the research we will use innovative and computerized methods, to learn what values are learned in each context, how they are learned, and also what parents can do to ensure that the children learn values online, without forgetting the ones they learned at home.
- ד"ר הדס סופר (מבית הספר לפיזיקה): פיזיקאית החוקרת תופעות קוונטיות בנקודת ההשקה של אופטיקה מהירה ומדע החומרים. במעבדה אנחנו מצלמים "סרטים" של תנועת האלקטרונים בתוך גבישים בעזרת לייזר המפיק הבזקים קצרצרים, באורך מיליונית של ביליונית השניה. הפרוייקט החדש מתמקד בשליטה בזרמים חשמליים בחומרים קוונטיים מתקדמים בעזרת קרינת לייזר, באופן שיפתח צוהר לסוגים חדשים של התקנים אלקטרוניים.
- ד"ר חיים טרבס (בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון): Physio-ecologist studying photosynthesis and metabolism in algae. His research interests deal with photosynthetic metabolism, metabolic fluxes, and interrelationships with algae and plant growth.
- The main goal of the FRIDOM project is to gain a deep systems-level understanding of photosynthetic metabolism in algae, and the role it plays in determining the efficiency of photosynthesis and growth. To address these goals, the laboratory will implement a set of tools, which include advanced analysis of metabolic fluxes, and the use of synthetic biology in algae and model plants.
- Dr. Tomer Koren (from the School of Computer Science): A computer scientist in the field of computerized learning who researches theory and algorithms for mathematical optimization and their properties and uses in computerized learning and learning with reinforcements. The winning proposal focuses on exploring the generalization properties of these algorithms: their remarkable ability to make predictions about details of information they have never seen before. Its purpose is to strengthen the theoretical foundations behind the breakthrough successes of computer learning in recent years in order to better understand why the algorithms we use today succeed above and beyond expectations, and how they can be improved and optimized for future breakthroughs.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב: "אנחנו גאים מאוד בחוקרים והחוקרות שלנו, ושמחים בהצלחתם. מרגש לראות שישראל בכלל ואוניברסיטת תל אביב בפרט ממשיכה לעמוד בחזית המדע העולמית. לשמחתנו זו הפעם הראשונה שהמענקים כוללים גם מחקר בתחום מדעי הרוח ואני מאחל לחוקרים הצלחה רבה בעשייה פורצת הדרך והחשובה".
Four winners from the Technion
Four faculty members from the Technion won the prestigious ERC Starting Grants from the European Research Commission.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' קובי רובינשטיין, אמר כי "הישגיהן של ארבע חברות הסגל מציבים אותנו בחזית האוניברסיטאות המצטיינות באירופה. לא פחות חשוב מכך, יש כאן ייצוג מגדרי יוצא דופן – סיבה לגאווה עבור כולנו וכמובן עבור החוקרות המצטיינות עצמן."
These are the four Technion researchers who won the grant:
These are the four Technion researchers who won the grant:
- ד"ר ענבל טלגם-כהן מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב עוסקת בתורת המשחקים האלגוריתמית, שהפכה לתחום מחקר חשוב ועתיר הישגים, וב"תכנון חוזים" – תחום שזיכה את הפרופסורים אוליבר הארט ובנגט הולמסטרום בפרס נובל בכלכלה לשנת 2016. לדבריה, "שום אלגוריתם אינו אי בודד. אלגוריתמים מקיימים אינטראקציה בלתי פוסקת עם שחקנים אנושיים בעלי עניין, ומתכנני אלגוריתמים חייבים להתחשב בכך. הרעיון הבסיסי בפרויקט שלנו הוא לתמרץ פעולות של השחקנים הרלוונטיים, כך שהפלט של האלגוריתם ממומש בפעולות אלה. חוזה הוא כלי מרכזי לעידוד פעולה למען מטרה משותפת, ובפרויקט זה אנו מבקשים להניח את הבסיס התאורטי לתכנון חוזים אלגוריתמי כתחום חדש, הרלוונטי בין היתר לסביבות מחשוב מורכבות." למחקר העתידי בתחום זה השלכות דרמטיות, ובהן צמצום כשלים אלגוריתמיים הנובעים מבחירות אנוכיות, עידוד השקעת מאמץ יעילה יותר לטובת החברה, והנעת המעבר מחוזים מסורתיים לפלטפורמות מקוונות כגון עבודה או רפואה דיגיטלית.
- Dr. Naama Geva-Zatorski מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט עוסקת בחקר המיקרוביום – אוכלוסיית חיידקי המעי – ובהשפעתם על היבטים בריאותיים שונים. המחקר הזוכה יתמקד בקוליטיס ובקרוהן – מחלות כרוניות דלקתיות הפוגעות במערכת העיכול. "מערכת החיסון משחקת תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות ולפי המחקרים שלנו ושל אחרים, חיידקי המעי משפיעים על תפקוד מערכת החיסון. במחקר הנוכחי נבחן את האינטראקציה בין אוכלוסיות חיידקי המעי לגוף החולה, בחולי קוליטיס וקרוהן, ואת השפעת האינטראקציה הזו על חומרת המחלה."
- The research will harness innovative approaches from various fields including microbiology, immunology and computational and systems biology. As part of the project, the researchers will develop an innovative technology for the analysis of intestinal bacteria in their natural environment and with high resolution. They believe that a thorough understanding of the mechanisms of the interaction of the intestinal bacteria with the host (man) during the development of the diseases, is expected to lead to the development of innovative approaches to the diagnosis of the diseases and their treatment.
- ד"ר עפרה עמיר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול עוסקת בממשקי אדם-מחשב, ובפרויקט הזוכה היא תקדם את שיתוף הפעולה בין בני אדם לבינה מלאכותית. לדבריה, "כדי ששיתוף פעולה זו יהיה יעיל, אנשים צריכים להיות מסוגלים להבין ולצפות את ההתנהגות של המערכות שאיתן הן עובדים. נהגים שיישבו במכוניות אוטונומיות, לדוגמה, יצטרכו לצפות מצבים שבהם המכונית תיכשל ותעביר להם את שליטה, בעוד שרופאים יצטרכו להבין את הטיפול שעליו ממליצה מערכת בינה מלאכותית כדי לוודא שההמלצה מתאימה להעדפות החולה. שיטות הסבר לבינה מלאכותית (explainable AI) נועדו לתמוך במשתמשים על ידי שקיפות של דרך הפעולה של המערכת ושל אופן קבלת ההחלטות שלה. הפרויקט יפתח שיטות חישוביות וממשקי אדם-מחשב חדשים שיאפשרו למשתמשים לחקור בצורה יעילה ומועילה את קבלת ההחלטות של מערכות בינה מלאכותית."
- ד"ר נגה רון-הראל מהפקולטה לביולוגיה חוקרת את תאי T, שהם תאי דם לבנים הממלאים תפקיד קריטי במערכת החיסון. הזדקנות של תאים אלה תורמת להזדקנות איברים רבים בגוף ולמחלות הקשורות בגיל המבוגר. "במחקר הנוכחי נבדוק את ההשערה שבין תאי T והמיקרו-סביבה שלהם בגוף מתקיימת אינטראקציה הדדית העלולה להפוך למעגל קסמים שלילי בתנאים של חולי וזיקנה. כיום ידוע לא מעט על השפעת הזדקנות התאים על סביבתם, אולם ההשפעה ההפוכה לא נחקרה דיה. במחקר האמור נבדוק כיצד המיקרו-סביבה בעכבר הזקן מכתיבה את דעיכתם של תאי T ונבחן את ההשערה שפיתחנו על סמך מחקרים קודמים שלנו – שהתערבות במסלולי הזדקנות בבלוטות הלימפה ובטחול עשויה 'להצעיר' את מערכת החיסון ולהחזיר לה את יעילותה כדי לבלום מחלות רבות האופייניות לגיל המבוגר."
פרופ' נגה רון-צבי מאוניברסיטת חיפה זכתה במענק בגובה 1.5 מיליון אירו
מענק המחקר האישי מהחשובים במענקים של האיחוד האירופי, ה- ERC Starting בגובה של כ- 1.5 מיליון יורו הוענק לפרופ' נגה רון-צבי מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה על מחקרה בנושא: קודים לתיקון שגיאות וחישוב.
תחום המחקר של פרופ' רון-צבי, שזכתה בשנת 2019 בפרס קיריל, אחד הפרסים היוקרתיים בישראל לחוקרים צעירים, עוסק בתפר שבין חישוב לתקשורת. אחת המשימות העיקריות בתחום התקשורת הדיגיטלית היא הבטחת אמינות, כלומר יכולת להתמודד עם שגיאות ('רעש') בשידור. לשם כך מקודדים את התשדורת בקודים לתיקון שגיאות המאפשרים לפענח את התשדורת המקורית גם אם אירעו בה שגיאות. במסגרת מענק המחקר היוקרתי של ה-ERC תתמקד פרופ' רון-צבי בתכנון קודים לתיקון שגיאות המבטיחים אמינות ויעילות מרבית בסיטואציות שונות.
קודים לתיקון שגיאות מאפשרים לנו תקשורת אמינה במגוון מקרים: בתקשורת סלולרית, בכל פעם שאנחנו שולחים מידע ברשת (מיילים, העלאה או הורדה של חומרים בדרופבוקס וכד') ובמקרים שבהם שרתים משכפלים מידע על מנת לגבות אותו. במקרה האחרון, ככל שהקודים לתיקון שגיאות יהיו יעילים יותר, כך אפשר יהיה "להסתפק" בנפחי שרתים קטנים יותר, מה שיביא להקטנה בצריכת החשמל של חוות השרתים, שצורכים כיום כ-3% מצריכת החשמל העולמית. לכן לפיתוח של קודים טובים ואמינים יותר לתיקון שגיאות חשיבות רבה להבטחת תקשורת אמינה, מהירה, מדויקת ואף מקיימת יותר.
פרופ' גור אלרואי, רקטור אוניברסיטת חיפה, בירך על הזכייה: "אנחנו גאים על זכייתה של פרופ' נוגה רון-צבי ב-ERC בתחום מדעי המחשב, שמעיד על ההשקעה הגדולה שלנו בתחום מדעי הנתונים בשנים האחרונות. הוא גם מעיד על ההבנה ההולכת וגדלה שהקיימות קשורה לכל תחום, וגם באמצעות פיתוח אלגוריתמים וקודים אנחנו יכולים בסופו של דבר להשפיע על הפחתה בניצול משאבים והפחתת חשמל או שיפור הנגשה דיגיטלית והתמודדות עם הפער הדיגיטלי, שהוא קריטי לצמצום פערים. אנחנו באוניברסיטת חיפה נמשיך להשקיע בחוקרים ובחוקרות הצעירים שלנו ונמשיך לעודד אותם לחשוב בכל המחקרים שלהם איך בסופו של דבר הם יכולים להשפיע על החברה".
ERC grant to Ben-Gurion University researchers also in the junior track
grant ERC יוקרתי מטעם הנציבות האירופית הוענק לפרופ' ג'ניפר אושר מהמחלקה לפוליטיקה וממשל וד"ר יאיר הרטמן מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבור מחקריהם העוסקים בהשתתפות פוליטית ותורת החבורות, בהתאמה.
In recent decades, data has been received about two conflicting global trends: on the one hand, a clear decrease in electoral participation mainly among the lower class groups and on the other hand, an increase in the rate of participation in non-electoral activities (such as protest), especially among higher class groups. The research that won the prestigious grant deals with the question of how citizens combine different types of political activity that is not related to the election system? How do citizens combine voting, protest, or activism in social networks in an era where there is no equal representation for all citizens?
"הפרויקט שלי מונע ממגמות מעניינות וסותרות בהשתתפות הפוליטית בעשורים האחרונים, ברחבי העולם", מסבירה פרופ' ג'ניפר אושר מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "ברור שאחוזי ההצבעה פחתו בעוד שההשתתפות הלא-אלקטורלית, כמו מחאה, עלתה. החשש העיקרי הוא שמגמות אלו עשויות לתרום לאי-השוויון בייצוג האזרחים. כרגע, אנו יודעים מעט על הקשר הזה בין השתתפות לבין ייצוג. למרות שכולנו מכירים את הדימוי ש'יותר ויותר אנשים יוצאים לרחובות', ישנן עדויות חדשות לנסיגה מדאיגה בשיעור ההצבעה. זהו רגע אידיאלי להשיק את הפרויקט הזה על השתתפות וייצוג בעידן הדיגיטלי".
פרופ' אושר היא פרופסור חבר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. שימשה כעמיתת מחקר אורחת באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת פנסילבניה. מחקריה מתמקדים בקשרים בין דעת קהל, השתתפות פוליטית ותפוקות מדיניות.
Another winner is ד"ר יאיר הרטמן מהמחלקה למתמטיקה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במחקרו משתמש ד"ר הרטמן בכלים הסתברותיים להבנת תכונות של אובייקטים מתמטיים שאין להם כל קשר להסתברות. דוגמה פשוטה לכך יכולה להיות אם נעקוב אחרי נוסעת ברכבת תחתית, שמגרילה שוב ושוב את התחנה הבאה שאליה היא עוברת. באופן מפתיע, מתוך הבנה של הטיול המקרי שלה, ניתן לחשוף, בין היתר, תכונות גיאומטריות של מבנה המטרו.
"אני מבקש ליישם את הרעיון הזה של שימוש בתהליכים מקריים ככלי למחקר תופעות דטרמיניסטיות בהקשר של אלגבראות אופרטורים – תורה מתמטית הקשורה ליסודות הפורמליים של פיזיקה קוונטית", מסביר ד"ר הרטמן. "ישנן שאלות בסיסיות בתורה זו שהקהילה המתמטית מנסה לפתור כבר עשרות שנים, ללא הצלחה. התקווה היא שנקודת המבט החדשה והכלים ההסתברותיים, יסייעו בפתרון כמה מן השאלות האלו".
ד"ר יאיר הרטמן אני חבר סגל בחוג למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון, פוסט דוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן. חוקר את תורת החבורות, הילוכים מקריים, תורת הקבוצות הגיאומטרית והתיאוריה הארגודית.
ERC grants for young researchers are given under the European Union's research and innovation program. This is one of the most prestigious research grants for researchers at the beginning of their scientific career that indicates extraordinary scientific potential. The research grant reaches 1.5 million euros over five years.
מענקים אלו מצטרפים למענק בגובה 10 מיליון אירו שניתן למחקר בינלאומי בהשתתפות פרופ' אהוד מירון מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
Maria Gabriel, הנציבה האירופית לחדשנות, מחקר, תרבות, חינוך ונוער, אמרה: "אנו גאים בכך שאנו מעצימים חוקרים צעירים ללכת בעקבות סקרנותם. חתני וכלות פרס ERC מביאים עושר יוצא דופן של רעיונות מדעיים, והם בהחלט יקדמו את הידע שלנו. לחלקם כבר יש יישומים מעשיים באופק ואני מאחלת הצלחה לכולם".
President of the European Research Council, פרופ' מריה לפטין, אמרה: "זה תענוג לראות את הקבוצה החדשה הזו של מוחות מבריקים בתחילת הקריירה שלהם, מוכנים לקחת את המחקר שלהם לגבהים חדשים. אירופה כולה – הן ברמה הלאומית והן ברמה האירופית – צריכה להמשיך לגבות ולהעצים את הכישרונות המבטיחים שלה. עלינו לעודד חוקרים צעירים המובלים על ידי סקרנות עצומה ללכת בעקבות הרעיונות המדעיים השאפתניים ביותר שלהם. להשקיע בהם ובמחקר שלהם זה להשקיע בעתיד שלנו".
