Chandra - the man after whom the telescope celebrating a decade of its activity in space is named

בימים אלו מתקיים סימפוזיון "עשור תגליות לטלסקופ החלל צ'אנדרה" וזו הזדמנות נפלאה להעלות על נס את האדם שעל שמו קרוי אחד מארבעת הטלסקופים הגדולים ששוגרו ע"י נאס"א לחלל.

בימים אלו מתקיים סימפוזיון "עשור תגליות לטלסקופ החלל צ'אנדרה" וזו הזדמנות נפלאה להעלות על נס את האדם שעל שמו קרוי אחד מארבעת הטלסקופים הגדולים ששוגרו ע"י נאס"א לחלל.

The Indian-American inventor Subrahmanyan Chandraskar, or as his colleagues called him, Chandra, was an impressive and gifted astrophysicist and mathematician.

Science is still divided on whether genius is a product of genetics or whether the environment also influences and takes part in the creation of genius, but in Chandraskar's case, it seems to be both heredity and a supportive environment.

He was born into a wealthy and educated Indian family that included ten children. His uncle Raman was the famous physicist who won the Nobel Prize in 1930 after whom the Raman effect (or Raman scattering) is called.

Until the age of 12 he studied with a private teacher, and at the age of 15 he began his studies at the University of Madras in India.

בערך בגיל הזה צ'נדראסקאר גילה את הספר "המבנה הפנימי של כוכבים" של סר ארת'ור אדינגטון והתרשם ממנו עמוקות. מאז הוא הושפע רבות ממפעלו ורעיונותיו של אדינגטון, שלימים הפך למרצה שלו בעת לימודיו לדוקטורט בשנות ה-30 ואף לאחר נקודת המשבר בין השניים, עליה עוד נדבר בהמשך.

The old-fashioned university curriculum did not include modern physics, and Chandraskar learned quantum theory on his own, which was then a new theory in the making, from reading scientific papers and journals in the Madras University library.

In 1930, Chandraskar won a scholarship from the Indian government and began his doctoral studies at the University of Cambridge. In the third year of his studies, and when he was only 23 years old, he moved to the Institute of Theoretical Physics in Copenhagen, which at that time was under the management of Nils Bohr. Among his instructors was Eddington, whose story as mentioned was what motivated Chandraskar to engage in astrophysics.

Eddington claimed in his book that all stars end their lives as white dwarfs - very compact bodies whose mass is roughly the mass of our sun, but one teaspoon of white dwarf material would weigh about 6 tons.

Chandraskar's research eventually led him to the surprising conclusion that not all stars end their lives as white dwarfs as Eddington claimed. When stars that are only 1.4 times more massive than our Sun use up their nuclear fuel, gravity overcomes the process of repulsion between electrons, causing the star to collapse to a density greater than that of a white dwarf.

הכוכבים שחזה צ'נדראסקאר יהיו כוכבים העשויים ברובם מניטרונים לאחר שתהליך הקריסה יגרום לאלקטרונים ולפרוטונים להפוך לנייטרונים. קוטר כוכב נייטרונים הוא כמה עשרות קילומטרים בלבד ומסתו היא מסדר גודל של עשרות מיליוני טון לסמ"ק.

But there are stars that surpass white dwarfs and neutron stars in their density, these stars, he said, will collapse without limit...

בשנת 1935 הוא הרצה על התיאוריה החדשה שלו לפני החברה האסטרונומית המלכותית של בריטניה. בסוף ההרצאה אדינגטון קם ולעג לו, הוא טען ש"התיאוריה הזו שגויה ומגוחכת, וממש דוגמא למשהו אבסורדי".

Chandraskar was deeply hurt by Eddington's disparaging criticism, which had been a source of admiration for him since childhood, and this may have influenced his decision a year later to leave England and Cambridge and move to the University of Chicago, where he remained until the end of his life.

לדבריו "לא היה טעם בניהול מאבקים כל הזמן, ולבוא בטענות שאני צודק וכל השאר טועים. העדפתי לכתוב ספר. אני אציג את השקפותי, ואז אעזוב את התחום".

וזה בדיוק מה שעשה, לא רק בנושא ספציפי זה, אלא כך התנהלו כל חייו. הוא הקדיש מספר שנים לנושא אחד, ואז היה עובר לעניינים אחרים. לאחר הוצאת ספרו "מבוא לחקירת מבנה הכוכבים" הוא החל בחקירת הדינמיקה של כוכבים ומשם עבר לחקר אטמוספירות כוכבים וכן הלאה. בשנות ה-60 הוא הגיע למחקר יישומי של תורת היחסות הכללית באסטרופיזיקה, ולבסוף בשנות ה-70 וה-80 לתיאוריה מתמטית של חורים שחורים.

כוכבי הניטרונים אגב הוכחו רק בשנת 1967 ע"י קבוצת אסטרונומים בריטיים שגילתה לראשונה פולסר- כוכב נייטרונים המסתובב על צירו במהירות עצומה ולכן פולט קרינה אלקטרומגנטית בתדירות מחזורית ועל כן שמו , פולסר, פועם.

Chandraskar won many awards and distinctions in his life, among them: the Nobel Prize in 1983 for the Chandraskar limit, the maximum mass that a white dwarf can have, the Henry Norris Fellowship in 49, the Bruce Medal in 52, the Gold Medal of the Royal Astronomical Society in 53 , the Henry Draper Medal in '71 and the Copley Medal in '84.

הוא עבד באוניברסיטת שיקגו ובמצפה ירקס עד יום מותו וכן נעשה לעורך הביטאון החשוב "Astrophysical Journal” ב-1953.

ובאשר לאדינגטון, האדם שבזכותו גילה ונשאב לעולם האסטרופיזיקה ולבסוף בגללו עזב את אנגליה ואת עולם הזרקורים בקיימברידג', צ'נדראסקאר העלה ספר זיכרונות שמציג את אדינגטון באור מלא חיבה ואף אמר עליו שהוא "האסטרופיזיקאי המעולה ביותר של זמנו".

In 1999, on the 4th anniversary of Chandraskar's death, NASA decided to name its third X-ray space telescope, launched on the space shuttle Columbia, after him, Chandra.

Chandra in Hinduism is the moon god, he comes out at night riding the white light to heal and illuminate, and he mediates between the gods and life on earth. Likewise, the Chandra Space Telescope, the first X-ray telescope in space, is an intermediary between us and the distant celestial objects. Its sensitive X-ray eyes enable the most precise spectroscopic measurement and help us decipher the nature of distant events.

The Chandra Space Telescope's observations have led to insights into many topics such as black holes at the centers of galaxies, including the Milky Way Galaxy, interactions in nova and supernova explosions, galaxy collisions, the background radiation, brown dwarfs, comets, stellar winds and interstellar matter.

לידיעה (חלקית) באתר נאס"א

Sources:

• "לקסיקון דביר לאסטרונומיה ולאסטרופיזיקה" מאת ג'ון גריבין
• "מדענים ששינו את העולם"  מאת פליקס דותן
• Wikipedia