Has nature really recovered during the corona?

מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים

By Neta Nissim, Zwata - news agency for science and the environment

בתחילתו של משבר הקורונה, כשהרחובות היו כמעט ריקים מאדם, ראינו לא פעם בתקשורת סיפורים על חיות בר שמנצלות את הסתגרותם של האנשים בבתיהם ו"משתלטות" על הערים. צבאים נצפו משוטטים בגנים הציבורים בירושלים, יעלים נראו בטיילת באילת, ברווזים טיילו להנאתם ברחובות פריז, אל ברצלונה ירדו חזירי בר מהפסגות שמקיפות את העיר ובקליפורניה התגודדו להקות של תרנגולי הודו פראיים. אך האם לטענה הפופולרית והאוטופית על שיבתם של בעלי החיים אל כל פינות הארץ יש בסיס, מעבר לאנקדוטות בעיתונות? מחקר ישראלי חדש מטיל בכך ספק.

in the study in question, שנערך על ידי הדוקטורנטית רעות ורדי, ד"ר עודד ברגר-טל וד"ר אורי רול מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכון לחקר המדבר מאוניברסיטת בן-גוריון ושפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Biological Conservation, החוקרים בחנו תצפיות על מיני יונקי בר שהופיעו בסביבה העירונית, שנערכו על ידי אנשים פרטיים בקרבת מקום מגוריהם.

The observations were recorded using the citizen science platform iNaturalist: one of the most popular nature applications in the world, which is used by over 3 million people from all over the world, and which was created as a joint initiative of California Academy of Sciences and of the organizationNational Geographic. The application allows the general public to record and share observations of animals through it and the information collected through it is transmitted (after its reliability and quality are checked by volunteer citizens) to a community of over a million scientists and naturalists, who use the data in their research and practical work for the natural environment.

במחקר החדש, החוקרים בחרו להתמקד בצפון אמריקה, זאת לאור הכמות הרבה של תצפיות שדווחו באפליקציה בחלק זה של העולם. הם התמקדו בחמישה מינים כריזמטיים של יונקים שחיים ביבשת זו: דוב שחור אמריקאי, שונר מצוי ("בובקט"), זאב ערבות, אייל קורא ("מוס") ופומה. "יש מיני בעלי חיים שכנראה שלא נראה דיווחים רבים עליהם במערכת, אך מינים כריזמטיים, כמו אלה שבחנו במחקר, מושכים ומעניינים בני אדם יותר, ולכן נצפה גם שידווחו עליהם יותר באפליקציה", אומרת ורדי. "לרוב מדובר ביונקים גדולים ובטורפים".

The researchers compared the reports on the locations of the mammals during the first months of the corona epidemic: March-July 2020, as reported in the application, to their locations in the same months in 2019-2010. The researchers focused their search on 40 selected urban districts, each of which recorded at least 10 sightings during these years. According to the researchers, the data included a total of 7,278 reports, 1,957 of which were received in 2020.

כדי לאפיין אזור מסוים כעירוני, השתמשו החוקרים במערכת לוויינית בינלאומית שמודדת את עוצמת והרכב התאורה המלאכותית בשמי הלילה. "ערים מהוות A major source of light pollution, ולכן ככל שראינו שאזור מואר יותר, הוא הוגדר כעירוני יותר", אומרת ורדי. עוד בדקו החוקרים האם היה שינוי בהתנהגות האוכלוסייה האנושית בזמן תקופת הסגרים באזורים שנבדקו, כדי להבין כיצד שינוי כזה יכול להשפיע על התצפיות, זאת בעזרת Google's leadership index, which includes information on trends in the movement of people from place to place (as part of the assessment of the impact of social distancing measures during the Corona period).

It is human behavior that has changed

ממצאי המחקר היו מפתיעים, ופחות "עסיסיים" ממה שהיינו נוטים לחשוב. "ראינו שב-2020 אכן היו יותר תצפיות של חמשת מיני היונקים שנבדקו באזורים עירוניים ביחס לעשור שלפני כן, אבל הבנו שיש בעיה תפיסתית בנתונים", אומרת ורדי. "כיוון שמדובר בתקופת הקורונה, שבה אנשים היו מוגבלים יותר לסביבתם הקרובה, רוב הדיווחים היו גם הם בהתאם באזורים עירוניים, בסמוך לסביבת המגורים". כלומר, למרות שהיו דיווחים רבים יותר על תצפיות בתוך הערים, בעלי החיים הם לא אלה ששינו את התנהגותם והגיעו יותר לאזורים שלנו – אלא אנחנו, שיצאנו פחות מסביבתנו הקרובה ושמנו לב יותר לבעלי החיים שמגיעים אליה.

The researchers checked whether the five species tested during the epidemic explored urban areas where they had not visited before

כחלק מהמחקר בדקו החוקרים האם חמשת המינים שנבדקו חקרו במהלך המגפה אזורים עירוניים שבהם הם לא ביקרו לפניה. "כל המינים הללו חקרו אזורים חדשים ב-2020, אבל מלבד הפומה, בעלי החיים נצפו דווקא באזורים פחות עירוניים בהשוואה לשנים הקודמות – כלומר, הם היו דווקא 'עירוניים יותר' בעבר", אומרת ורדי. למרות הדיווחים המוגברים על תצפיות במינים שנבדקו בתוך הערים, נמצא שלא מדובר באזורים חדשים, אלא באזורים שמינים אלו כבר ביקרו בהם לפני תקופת הקורונה.

יוצאת הדופן היחידה מבין המינים שנבדקו הייתה כאמור הפומה, שאכן ביקרה יותר בערים בזמן הקורונה. "הפומה כנראה נמצאת בתהליך התחלתי יותר מבחינת הכניסה לערים לעומת זאב הערבות באמריקה הצפונית או התנים ברמת גן, למשל", אומרת ורדי. "היא מין חששני יותר באופיו, והיא אומנם נכנסה לערים עוד לפני תקופת הקורונה, אבל כן נמנעה מסביבת האדם. כנראה שבמקרה שלה, הירידה בפעילות האדם בזמן הקורונה אפשרה לה לחקור אזורי מחיה נוספים בתוך הערים".

There is nature outside the house

As the human population focuses more on living inside the cities and many cities expand their area more and more, Different species of animals choose לנצל את מה שיש לערים להציע להם. בעיר חיות הבר יכולות למצוא מזון, אקלים יציב, וסיכוי נמוך יותר להיטרף על ידי בעל חיים אחר. מובן שלא מדובר בכל חיות הבר, ורובם הגדול של מיני בעלי החיים נפגעים, במקרים רבים בצורה אנושה, מהתרחבותן של הערים, שמצמצמות ולא פעם מעלימות את בתי הגידול שלהם. "כניסה של מינים חדשים לערים היא תהליך מתמשך", אומרת ורדי. "יש מינים סתגלניים יותר, שקל להם יותר לנצל את ההזדמנויות שבערים".

"This is a study that is an opportunity to arouse the public's attention to animals - and especially to urban nature." Photo: 0kper

The new study demonstrates the potential and importance thatCitizen science, שבמסגרתו אזרחים מן השורה מתנדבים לסייע במחקר מדעי. כיום קיימות דוגמאות רבות למיזמים מחקריים שמדע אזרחי משחק בהם חלק משמעותי, כמו האפליקציה הישראלית "Jellyfish in the people", שמרכזת דיווחים על תצפיות של מדוזות ויוצרת מפה של תפוצת המדוזות לאורך חופי ישראל.

"מעבר לכך, מבחינתנו מדובר במחקר שמהווה הזדמנות לעורר את תשומת ליבו של הציבור לבעלי החיים – ובמיוחד לטבע העירוני", אומרת ורדי. "נגיף הקורונה איפשר לנו, בדרכו, להזכיר לציבור שיש טבע מחוץ לבית, שאפשר ללמוד עליו ושצריך לשמור עליו. במיוחד לאחר תקופת הסגר, אנחנו מבינים עד כמה הטבע חשוב, לא רק לבעלי החיים, אלא גם לנו – בני האדם", היא מסכמת.

More of the topic in Hayadan: