Since the global network entered our lives, we have witnessed the formation of a virtual and ephemeral space, containing our feelings, thoughts and words. The time has come to ask: Can our consciousness reside in the web, and can it grant us eternal life?
רותם חרמון, "אודיסאה"
We are technological creatures. From the first stone used by prehistoric man, through the first wooden wheel to particle accelerators trying to recreate the early days of the universe, technology is woven into the history of the human race in a tight and dense fabric. This relationship is getting stronger with the acceleration in the pace of technology progress and its entry into more areas of our lives. It is no longer about external tools that are at the service of man. Technology is part of man's essence, his identity as an animal whose skills and scope of action are expanded almost without limit by computerized systems.
Wonderful new cyberspace
המונח "סייברספייס" הוטבע על-ידי סופר הסייבר-פאנק ויליאם גיבסון בסיפור קצר שפורסם בשנת 1982. גיבסון תיאר את הסייברספייס בספרו רב-ההשפעה "נוירומנסר", שיצא שנתיים מאוחר יותר כ"הזיה כל-חושית שחווים אותה יום-יום ביליוני מפעילים חוקיים, מכל אומה, ילדים הלומדים מושגים מתמטיים… ייצוג גרפי של מידע, שמופשט מתוך המאגרים של כל מחשב ומחשב בתוך המערכת האנושית. מורכבות לא-נתפסת. קווי-אור פרושים באיי-חלל של הנפש, צבירים ומערכות של נתונים". זהו מקום של שחרור מכבלי הגוף, עולם חלופי בעל עוצמה וחיות חזקים יותר מאשר העולם הפיסיקלי ה"אמיתי", העלוב והכאוטי. עולם שניתוק ממנו, כמו שחווה גיבור הספר, הוא נפילה מגן העדן.
הסופר ברוס סטרלינג, בספרו The Hacker Crackdown העוקב אחר המאבק של כוחות הביטחון של ארה"ב בשנת 1990 בהאקרים ובפושעי מחשב, מתאר את הסייברספייס בהקשר שונה כדימוי של רשת הטלפונים. סטרלינג מסביר כי הסייברספייס הוא המקום בו מתרחשת שיחת הטלפון. מקום זה אינו מתקיים בטלפון של דובר זה או אחר – זהו המרחב שבין הטלפונים. בעולם הממוחשב, הסייברספייס הוא מרחב של מידע המתקיים בשום-מקום של רשתות המחשבים. זהו מקום ללא "מקום", חלל בעל נוכחות אשר נמצא במקביל או מחוץ לעולם הפיסי, מקום שבו מתרחשת תקשורת, שבו מופיע המידע בצורתו הטהורה.
עם יציאתה של רשת האינטרנט מגבולות האקדמיה אל העולם המסחרי, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, החלו חזיונות הסייברספייס של סופרי מדע בדיוני כגיבסון, סטרלינג וורנור וינג' להתממש במציאות. הסייברספייס הפך, באופן מתבקש, למטאפורה מרכזית בהתמודדות עם מרחב המידע החדש שיצרו האינטרנט וה-WWW.
ההשפעה של ספרות הסייבר-פאנק הייתה גדולה במיוחד בקרב אנשי מחשבים, עד שהפכה לגורם מעצב בהתפתחותה של הרשת (עולמות וירטואליים כמו Second Life, למשל, פותחו בהשראת ספר המדע הבדיוני Snow Crash של ניל סטפנסון). רשת האינטרנט נתפשה כהתגלמותו של הסייברספייס, והשניים הפכו למונחים מקבילים כמעט – רשת האינטרנט כתשתית, התווך הפיסי, אסופת המחשבים המקושרים זה לזה בכבלים עבים בהם זורמים אלקטרונים. הסייברספייס כאותו מרחב מידע שאנו נמצאים בו כשאנו גולשים ברשת האינטרנט, מרחב שאנו נכנסים אליו ולפעמים מתקשים לצאת ממנו. במישור הפיסי, הדפדפן שלנו מקבל תשובה ממחשב מסוים דרך קו תקשורת כזה או אחר. אולם למעט במקרים של תקלות, עובדה זו אינה נוגעת לנו. אנו נשאבים לתוך עולם של אתרים, קישורים, מילים, תמונות, אינטראקציות חברתיות. אנו פשוט נמצאים בתוך "הרשת".
The vision of the virtual bones
Cyberspace emerged into the world as science fiction, but with the advent of the Internet, it took a place as one of the main elements that will play a part in the future of humanity. Human biological evolution may be slowing down, but this is not the end of human development. maybe the other way around. The focus of evolution moves from the field of biology to the technological space, and there, in an accelerated manner, the human race continues its journey. This is a journey that goes beyond the limits of the body towards spaces of information, a journey that will be an unprecedented leap of human consciousness. A journey at the end of which we will become, in a sense, immortals.
הרצון להימלט מהגוף הוא, בסופו של דבר, שאיפה להתחמק מצילו המאיים של המוות. שאיפה זו מופיעה בספרות הסייבר-פאנק בדמות היכולת "להעלות" גרסה דיגיטלית של העצמי לתוך הרשת, וכך להמשיך להתקיים לנצח בערבות האינסופיות של העולם הווירטואלי. וכפי שהסייברספייס זלג אל מחוץ לספרות, גם רעיון זה מתחיל לגייס לעצמו תומכים בעולם האמיתי. מדענים כמו הפרופסור לרובוטיקה, האנס מוראבק, או מדען המחשב וסופר הסייבר-פאנק, רודי ראקר, מאמינים כי ניתן יהיה בעתיד לסרוק את תבניות המידע של התודעה האנושית באופן מלא ולהעביר את תודעתו של אדם לתוך המחשב.
חזון דומה מציג המדען והממציא, ריי קורצווייל. קורצווייל, יחד עם ורנור וינג', הוא מאבות תנועת הסינגולריות, אשר טוענת כי קצב השינויים הטכנולוגיים גדל באופן מעריכי וכי אנו מתקרבים לנקודה בה השינוי יהיה כה מהיר ונרחב עד כי הקיום האנושי ישתנה ללא היכר. נקודה זו היא סינגולריות (מונח שהושאל מתחום הפיסיקה), נקודה שהשינוי בה יהיה כל-כך עמוק עד שלא ניתן לצפות איך ייראה העולם אחריה (למרות שכמובן אנשי הסינגולריות מנסים לנחש).
אחד מהדברים העיקריים שחוזה קורצווייל הוא כי הטכנולוגיה תביא אותנו למצב בו נוכל להאריך את החיים לנצח. שילוב של ננו-טכנולוגיה, רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית יאפשר לנו בשלב ראשון לתחזק את גופנו ולמנוע הזדקנות, ובסופו של דבר גם לחבר את התודעה האנושית אל המחשב ליצירת תודעה חדשה, מוגברת ונצחית. חיבור כזה יבטל, לדברי קורצווייל, את ההבחנה בין העולם ה"אמיתי" לבין המרחבים הממוחשבים של המציאות המדומה. זה יהיה עולם שכולו (גם) סייברספייס.
פרופ' נפתלי תשבי מהמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית רואה את האפשרות לחיי נצח באופן שונה. התודעה שלנו, אומר תשבי, אותו "אני פנימי", היא בעצם אשליה – התודעה לא הייתה קיימת בעבר, היא משתנה כל הזמן, ויום אחד גם תפסיק להתקיים. את תחושת התודעה העצמית שלנו לא נוכל כנראה לשמר, ולא ברור אם היינו רוצים בכלל לשמר אותה. חיי נצח שמשמעם עצירת המוות הביולוגי, טוען תשבי, הם מתכון להתנוונות המין האנושי, עצירת כל התהליכים הדינמיים של החיים ויצירת חברה מזדקנת והולכת ללא יכולת התפתחות. חיי הנצח היחידים שניתן לדון בהם ברצינות הינם שימור ה"אני" הציבורי שלנו – יצירת כפיל וירטואלי שיוכל להמשיך לדבר בשמנו גם לאחר מותנו.
Tashvi imagines an interactive computer program, which will contain our entire inner world of associations. The software will teach us throughout our lives, contain our memories and all the elements of our cultural and conceptual world. Using an associative search engine and a virtual interface that looks like us, the software will be able to conduct a dialogue on our behalf and answer questions in a similar way to our own answers. It will be a copy of our inner speaker, a replication of the outer expression of our consciousness, devoid of any sense of self-consciousness.
Tashvi predicts that as the connection between us and the computer grows stronger until it reaches the level of a direct neural connection, the dependence of our experiences on the body and senses will decrease, and it will be easier for us to create a computerized copy of the experiences we've had. This way we can create a virtual world that contains all of our experiences and memories, with which other people can continue to interact even after our body disappears from the world. Our physical life will diminish in importance when we become aware that the world of our experience continues to exist after us. We will all actually have a public eternal life.
The body is the message
The vision of cyberspace and the promise of eternal life that lies within it is alluring and attractive. But this is not a new vision. Margaret Wertheim, who studies science and history, points out that the quest for liberation from the body accompanies Western culture throughout history, and especially characterizes Christian thought. Wertheim claims that cyberspace is in many ways a modern incarnation of the Christian longing for the kingdom of heaven.
At the base of the aspiration and the possibility of a virtual eternal life is the classic dualistic world view, according to which there is a separation between the body and the soul, between the material world and the spiritual world. Beyond that, the leading assumption in this position (more or less implicitly) is that the body is an unnecessary and less valuable appendage, and that the soul, or in its modern incarnation - consciousness, is the true essence of man.
The body is earthly and ephemeral, it limits us and prevents us from getting closer to divinity. The spirit is the pure element that we seek to refine. It is an aspiration to the transcendental, to a spiritual life that transcends the grossness of the physical world. Cyberspace embodies the extracorporeal space that can enable a complete spiritual life. There we can abandon the body and continue to exist as pure virtual consciousness only.
כך, לאחר שנים של מטריאליזם מדעי אשר שלל את קיומו של דבר-מה מחוץ לעולם הגופני והפיסיקלי, חוזרת לתמונה בתפנית מעניינת הגישה הדואליסטית, הצצה דווקא מתוך עולם הטכנולוגיה. אולם לצד הדואליזם הנוגע להפרדת התודעה מהגוף, יש כאן המשכיות של התפישה המטריאליסטית בהתייחסות אל התודעה כאובייקט הנמצא בתחום סמכותו של המדע. המטריאליזם מתחלף בסוג של "אינפורמציזם", ברעיון כי התודעה במהותה מורכבת מתבניות של מידע.
Such a conception still presupposes a reduction of consciousness to one component that can be fully investigated scientifically, but in accordance with the information age we live in, instead of the materialistic material, this component becomes information. The material embodiment, be it through electrical pulses, chemical interactions or any other means, becomes secondary. What is important is the format of the information represented through it. The central metaphor in this world picture is taken from the world of computers - consciousness is seen as software, and the body as hardware. The software is the main thing, the content gives the meaning. The hardware is just a means. The software needs hardware to run on it, but hardware has no meaning in itself, so we are not necessarily committed to a certain type of hardware.
According to this view, the separation of consciousness from the body seems to be a purely technical matter - as soon as we have the tools to analyze brain activity and fully identify in it the information patterns of consciousness, we will be able to duplicate the software-consciousness and thus separate it from the body's hardware. Then we can also run it on other, more reliable and durable hardware, thus ensuring our eternal existence.
The assumption that the mind can be separated from the body is not so self-evident. The philosopher Maurice Merleau-Ponty, like many others, claims that the body is a necessary condition for consciousness. While the dualistic approach sees man as a thinking and perceiving mind that only happens to be trapped in his body, Merleau-Ponty treats man as a whole body-subject whose physical existence is an essential and necessary part of his existence as a subject.
According to Merleau-Ponty, perception precedes consciousness, and consciousness cannot exist without it. Perception is not something that occurs in an isolated mind, as the dualist approach sees it. Perception cannot be separated from the body - we experience and perceive things through the body and its senses, in a completely physical dimension. We exist first and foremost as a consciousness that operates in the world, a consciousness that maintains relationships with the things around it. To have consciousness is to take your place in the world, and this perception is rooted in the body. The body is necessary for the existence of perception, which is necessary for the existence of consciousness. Being thinking beings is secondary to being beings, we first exist in the world as a sentient body, and only then as a thinking consciousness.
קווין קלי בספרו Out of Control מציג מקרה שמחדד את חשיבותו של הגוף עבור קיום התודעה. בניסוי פסיכולוגי שנערך בקנדה שהו מתנדבים במשך שלושה ימים בתא בידוד בו נוטרלו כל חושיהם – התא היה חשוך לגמרי ואטום לקול, והם שכבו על מיטה כשאבריהם עטופים ומכוסים. בתחילה דיווחו המתנדבים על הזיות ויזואליות. ביום השני חשו ניתוק מהמציאות, קשיי דיבור ופחדים. ביום השלישי רוב המתנדבים לא יכלו לחשוב על דבר, וחלקם "נתקעו" במחשבה אחת אשר חזרה על עצמה שוב ושוב עד שלא יכלו לשאת זאת יותר. הגוף, אומר קלי, הוא העוגן של התודעה. ללא הגוף והחושים, ללא עולם, יכול המוח להגיב רק אל עצמו, ואז התודעה קורסת פנימה בהתעסקות עצמית חסרת כיוון לתוך עיוורון מנטאלי. ללא גוף, שוחקת התודעה את עצמה למוות.
אם הגוף אכן הכרחי לקיומה של התודעה ולא ניתן להפריד ביניהם, אולי האפשרות היחידה היא זו שמתאר פרופ' תשבי – שכפול המבנה האסוציאטיבי והמחשבתי שלנו, הביטוי החיצוני של תודעתנו. אולם האם אלה חיי הנצח המבוקשים? האם שכפול וירטואלי כזה הוא אכן "אני"? הסופר מישל וולבק בספרו "אפשרות של אי" מציג גרסה קודרת של חיי נצח כאלה.
עולם העתיד של וולבק מורכב מניאו-אנשים, צאצאי אנושות משופרים ומהונדסים. הניאו-אנשים אינם מתרבים – הם משתכפלים. כל אחד מהם מהווה עותק גנטי של אב קדמון, אבי השושלת. הם חיים כמעט כשכל בלבד, מבודדים בביתם, חייהם מוקדשים לחקירה ולכתיבה מחדש של זיכרונות האדם המקורי, העותק מס' 1 שלהם. זוהי אנושות שמקיימת חיי נצח על-ידי שיכפול גנטי ושימור הזיכרון באופן חי דרך הצאצאים המשוכפלים. אם אלה אכן חיי נצח, הרי הם עלובים, חסרי הווה, עתיד ותקווה. זוהי אנושות מתקדמת טכנולוגית, אך מנוונת ולא מתפתחת, אנושות שעוסקת בצורה אובססיבית בעבר ובציפייה חסרת התרגשות לביאת העתיד, מעין גודו סינגולארי שלעולם לא יגיע.
Welbeck presents in his book an extreme picture of the dualistic world view. The neo-people are the pinnacle of rationality and the pursuit of spiritual life. The body for them is transitory, temporary, only a diversion. They seek to retire from nature, their bodies are upgraded to keep them as far away as possible from emotions, passions and the pains of the flesh. Their lives are flat and indifferent lives, largely devoid of humanity.
From the other side, on the side of the body, are the savages, the remnants of humanity that have not become neo-people. The savages live in rigid patriarchal tribes, lacking culture and language, soaked in dirt and stench, animal sex, violent and cruel rituals. They are the embodiment of the animal instincts that reside in the repressed depths of the human race. With Welbeck, there is no possibility of happiness or comfort on either side. The life of the body is meanness and cruelty, the life of the spirit is monotonous degeneration and detachment. The picture presented by Welbeck (although the pessimism is inherent in it) provides a warning call about the possibility of existence on only one side. Maybe we should take this into account before we rush to abandon the body.
Comments
התודעה היא הרבה יותר רחבה ועמוקה מכפי שמנסה לצייר אותה הגישה "המדעית". והגרשיים נמצאים עבור כל אלה הלוקים בפאשיזם מדעי שחושבים ש"המדע" מייצג חזית אחידה בנושא התודעה.
ישנם מחקרים רבים ותיעוד של מקרים רבים המציינים תופעות יוצאות דופן המעידות על כך שהתודעה בעלת עוצמה עצומה ומסוגלת ליצור שינויים מהירים ומשמעותיים בחומר (הגוף ולא רק הוא). מומלץ לקריאה הספר "היקום ההולגרפי" המתאר מחקרים ומקרים כאלה.
And those who are already ready to accept that there is consciousness and it can be separated from the body - why not go all the way and learn from an ancient wisdom whose evidence is found everywhere and which tells about an unwritten law - the law of conservation of consciousness.
Consciousness never dies or disappears, we have lived for billions of years and will continue to live for billions of years. Each incarnation we get a new body and a new memory and come here to learn about ourselves and the world. And the real goal is not eternal life in the body but eternal life of a mind that has become enlightened.
And for those who want eternal life in cyberspace - can you program love? joy? Confirmed? Will the virtual existence be only mental? If so it is not a duplicate it is a reduction of a human being to a computer program. Not an eternal existence I would aspire to.
ובהקשר של חיי נצח בגוף – מומלץ לקרוא את סדרת הספרים של ג'ון סקאלזי ובמיוחת את "Old Man War" שבסיסו העברת תודעה מגוף אנושי למשודרג וכך הלאה (קצת דומה לרעיון באוואטר אבל הרבה יותר עמוק).
First just for the sake of full disclosure, I'm not a definite metatarlist,
Second, scientific proof requires a materialistic examination, because the scientific measuring tools are metaphysical (not only physics) therefore many fields of study are not considered distinctly science...
A metaphysicalist can solve the same problems you mentioned in response 3 easily by pointing out that even when there is a sensation that is not physical, it results from physical effects similar to pain .. that is, everything is removed in chemistry, physics and the biology of the body.. and the fact that you as an individual "see" things is only the reflection of the sensations (many sensations small things that are connected to each other) on the brain's rhythmic mechanism, for example.. a picture that you see in the eye is a reflection of a certain sequence of stimuli with a very complex ... a colorful dream is the same sequence only without the external stimulus (a source of recording and repeated hearing of the electrical pulses.. and these ..
It is not possible to measure an emotion or feeling.. in an equal way from person to person.. and this is where the ability to use science in the non-metarealistic field is broken...
splendor,
Materialism claims that any factual phenomenon can be fully reduced to the level of matter, that is, to only one level of reality - physical reality as it is known to the science of physics.
כדי לבסס את התפיסה המטריאליסטית שלך – תצטרך, בהקשר של הדיווחים ש'חוזרים לחיים' מספרים (בפרט אותו סוג של דיווחים שפרטתי לגביו בתגובתי 3 (סעיף 3), להראות כיצד ניתן להסבירם על בסיס פיסיקלי.
If you believe that you can only relate to phenomena that are in the realm of physics, then you will not be able to be a true materialist, and you will not be able to defend materialism. In such a case, you will not be able to confidently assert the kinds of claims you made in response 7. Any such claim will be satisfied - because you cannot claim that mental reality can be reduced to the physical level.
מעבר לכך, אם יתעקש אדם מלכתחילה לא ליחס לדיווחים הנ"ל כל משקל עובדתי, ולא ירצה לחקור אותן כדי לברר את ערך האמת העובדתי הלכאורי שלהן – בטענה שמדובר ב'תופעות פסיכולוגיות' גרידא או בטענה שאין לו 'כלים' לבדוק אותן – הרי בזה הוא יוכיח כי ערך האמת אינו מנחה אותו, ודאי לא ערך האמת המדעית.
תופעות אלה טעונות חקירה והן גם ניתנות לחקירה, בכלים מדעיים, אם גם לא בכלים של ה'פיסיקה'. חקירה מדעית של תופעות אלה קודמת לכל טענה ספקולטיבית – פילוסופית או פסאודו מדעית.
Eddie,
First I would like to talk about any topic,
Secondly I stated that in my opinion a materialist would give an explanation, a materialist a dualist explanation a dualistic explanation and a spiritualist a spiritualist explanation..
Unfortunately, information has no tools to deal with dimensions that are not materialistic, only perhaps psychology (and it is not a science as we know) talks about the meanings of symbols in thought.. regardless of the place of the symbols in reality (science) .. and therefore all the arguments against the anti-scientists who are not materialistic are meaningless.. Science will not prove to them and they will not prove to the scientists... Informatism is interesting because it is similar to psychology... but still close to computer science.. and it is a bar of probability which is the basis of science..
Materialist fuck out of curiosity:
I have something to reply to the claims you make. I assume that the discourse that will develop will move in a rather speculative direction, from all directions.
I did not hear references to the factual claims in section 3 of my previous response (response 3). It seems to me that the issue raised is of empirical significance.
Therefore, before we start this discussion, it is desirable that we hear your response to the claims in section 3.
You are invited.
To a human mind - you will still die. You'll just be more comfortable with it that way.
There is no doubt that the subject is fascinating and thought provoking like no other.
"In the future it will be possible to scan the information patterns of the human consciousness in full and transfer a person's consciousness into the computer"
In principle, I never liked this idea, because I thought that my mind and my mind and my thoughts would also be completely copied into a computer (or into a humanoid robot with a computerized brain). For me, he would still be like a twin brother who suddenly woke up in the world, he would say "yes This is me!" and he will feel exactly like me, and he will have the same memories and experiences that I have in my head from different periods of my life, but from my point of view he will still be only a duplicate and not the real "me", I would not want my current body to be destroyed (ie die) so that the same external copy that I have nothing to do with will replace it me.
But then I saw the amazing movie "Avatar" (p.s. - a movie that must be seen only in XNUMXD) which made me change this point of view and realize that maybe this is still possible, what if the transition of consciousness into the computer is done in a fluid and gradual manner so that I remain Aware throughout the process? That is, the biological brain will be connected to the computer (which is already possible by the way today, like the computer that is connected to the brains of Parkinson's patients and makes it possible to stop the tremors) and then the awareness will gradually and smoothly flow into the computer, without any interruptions in between. And only then, when the consciousness will fully reside inside the computer and look at the empty shell of the body that remains outside, only then will the final disconnection between the body and the computer take place. It seems that this is definitely possible and solves the problem.
Spoiler - for those who haven't seen the movie "Avatar" yet, it turns out that the huge and tangled forest that grows on the planet Pandora is actually one big, huge brain that extends over large parts of the planet, the aliens who live on the planet can connect to it and transfer memories, thoughts and consciousness between them and this brain , towards the end of the film when the main scientist of the project is about to die, the roots of the trees (which transmit electricity between them similar to neurons in the brain) physically connect to her mind and allow her consciousness to pass directly into the green brain of the star, she is still enough to confirm this and tell about what she sees just before her eyes we close Meaning her body is dead but her consciousness still lives on as part of the consciousness of this mind-forest. I really liked the idea (as well as the film itself, which is an experience in itself).
Moses
What are you talking about?
ghost moon:
Tell me if you understand what you are writing.
Or is it automatic writing, a kind of connection.
I suggested that you re-read what you wrote to try to understand what you meant and respond accordingly.
I generally agree with what Ziv says. and want to add:
The fact that others do not understand what is being explained to them is a result of the fact that they do not want to understand because it will change their opinion towards that subject. This is due to the fact that their knowledge is different (wrong), and what is explained to them (those who understand) contradicts their opinion and they do not agree to it because then they will be thought stupid. And then oh my God God forbid who called them stupid after all they are smart so how can they be stupid??
Hence, whatever professor A says about subject B, the "over-the-top" commenter will respond with "not true" and "it is impossible to agree with him" because this way and that way.
The point is that people who do the technology for example - do the technology and can explain what they are doing.
And those who do not understand the technology can either try to understand or at most respond nonsense here.
Response to 3:
1. I guess this is a logical-rhetorical joke with no informative meaning...
2. The article, indeed, mostly refers to unscientific speculations in which an understanding (as far as possible as of today) of brain activity is interwoven (at least in the words of the researcher from the Center for Neural Computing). Our knowledge of the world is not perfect in any scientific field, but this does not mean that we are not entitled to set foot in the realms of knowing anything even in the most vague way.
* Your claim, that knowledge based on representations - and not on the primary source - of action patterns is not sufficient to create an acceptable simulation of that pattern, is absurd because even before they began to study the brain, a movement in computer science had already begun to imitate the action patterns of almost Everything exists, based on theories that are not "fundamental" at all: economic, evolutionary, chemical and even psychological and social of crowd behavior for example: (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1000573.html). Your claim is based on a false assumption that in order to imitate a complex system we are required, by volume, to reach the pure root that produces the pattern of action and I hope I have clarified the essence of the error through negation.
* The theory prevalent today regarding neuron networks that enable complex behaviors - proves itself time and time again and has not yet failed any scientific test. She persists in presenting a close connection between modular representations of the brain and functional behaviors of the subject. The fact that the awareness has not yet been fully investigated and its modular origin has not been found does not add to your claim in the slightest. On the contrary, according to the state of mind research today, it seems that the stage when a "mental process" will be explained (although I don't know what you mean by that and it may be that according to certain definitions it has already been explained) is not far off.
* A computer does three things: input, processing and output. The brain is no different from him in this respect. The only difference lies in the nature of the processing. The computer operates on the basis of serial operations while the brain operates according to synchronous patterns. This is the element that symbolizes, in the most reductionist way (which I am not a big fan of) the difference between the two "schools" of processing. However, unlike the operation of a computer, an integral part of an activity The human brain is accompanied by the creation of a sense of self-awareness, but its very existence does not imply any increase in the miracle of this interesting product beyond the same electro-chemical calculation mechanism that produces the rest of the spectrum of phenomena we attribute to the brain.
3. I need to go to sleep and just hope I remember to comment on the section in the near future.
Eddie,
שים לב, מיכיון שאתה זה שיודע אומכיר את "אתה" יתכן שבעצם אתה שוע בהבנת המהות של "אתה" ושל המציאות בכלל ומיכן שכול החד משמעויות שאתה צינת בדבריך הן ממש בעיתיות .. אין לך סימוכין מוצקים שאתה (או אני) מדבר על התודעה, ובכל תפיסה מטריליסטית דואלית או ספריטאולית יש הוכחות והצדקות לה עצמה.. כנראה שהוכחה היא לא מה שנמצא להבנת "אני" והתודעה
And beyond that, strange ideas like these have come to fruition, and many miracles today are natural to us, and with a faster change than we thought possible.
אני לא מבין מה לא הגיוני ב"אשליה הרואה את עצמה כאשליה" אני מתכנת , ובעבר זה לא היה סביר, אבל קיים היום קוד מחשב שיוצר קוד, ואף כזה ובו קוד יוצר קוד יותר קוד וכן הלאה.. ודאי תגיד זה לא אותו דבבר, אבל זה לא כלכך שונה..
האמירה" חשב עושה שני דברים: 'עושה' חשבונות ו'פועל' לפי אלגוריתמים שהוזנו לו. יכולת החישוב העצומה שתהיה לו אינה לבדה ערובה לשום דבר המדמה דבר מה מהותי, ודאי לא תהליך מנטלי. האלגוריתמים, כולל המשוכללים ביותר, יהיו בסופו של דבר תמיד סופיים ומוגבלים לתבניות ידועות (אם גם מורכבות ביותר), לפחות ברמה הכללית, ולכן גם צפויים מראש, בדרגה כלשהי. הכישורים המנטליים של האדם אינם מוגבלים ברמה העקרונית, וגם מבחינה מעשית קיים בהם יסוד בלתי צפוי ובלתי מוגבל בשיעור מסוים."
אינה מוכחת (בנוסף לסתירה מהמשפט הקודם "אפשר אפילו להניח שלא ניתן יהיה אי פעם לדעת מהי מהותו של תהליך מנטלי " ולא הסברתה, אותה חוץ מלהצדיק אותה ע"י עצמה, בכך שאי אפשר, (תפיסה ספריטואלית או דואלית…) {{ אותו דבר יקרה שתרצה להוכיח את הרעיון ההפוך בעזרת תפיסה הפוכה – התפסות לא סותרות הן במישורים שונים..!}}
Today, with the help of a computer, it is possible to create unplanned creative experiences with the help of networks and non-linear maths and the use of matching formulas such as Tnuad Nahil,.. these abilities simulate the creativity of nature not in scrutiny but in creativity, that is, not one case is the same as another, but still fits the pattern and on the other hand there are psychological concepts and methods Mawood series for people's creativity..
People who dream also have a meaning in their dreams, as well as in astrology, psychologists and neurologists explain the same experiences as a mixture of symbols embedded in us in the concepts of language and measurable chemical and electrical effects in the brain... - and again the same that we do not know how to explain something does not mean that an explanation is owed to it from one concept or another.. but Saying that we don't know how to explain... for example, I don't know how a refrigerator works, but I have no doubt that it works according to physical laws that I may have to know to understand or reproduce, but the fact that I don't know it doesn't make its operation magical (although it is definitely a miracle!!)
מאו אהבתי את המאמר מכיוון שהוא חיבר גם רעיונות קרובים וגם רחוקים הוא "שבר" והסיף תפיסה חדשה לעולם האינפורמיזם .. ואם חושבים הוא מתאים לתפיסת האדם את עצמו בעולם כזה.. כמו שתפסית המכנזים התאימה לעולם התעשיתיי והרוחניזם התאימה במיוחד לתפיסה התרום מדעיית (אני מאמין באיחוד ובחיבור כל התפיסו כמישורים שונים של רעיון עמוק עליו (אולי) לא נגיע אבל מיד נעמיק בסדר גודל את תפיסתנו לעברו (מעין נפילה לחור שחור של ידע 🙂 )
In the end consciousness is unnecessary. Man is talented in learning and creating things.
In total, we will have to build a machine with higher intelligence capabilities than the brain and the era of humanity will end.
In the future the machines will get rid of all those primitive feelings, and in the end they will not care about the total extinction of the human race and of all the life they will take care to put in nature reserves.
Further development will result in them getting rid of those feelings of vitality and meaning until they have no desire to continue existing. Those super machines will become extinct on their own.
What has been is what will be.
nvn
Friends, the commenter in 3 is me.
Some notes:
1."פרופ' נפתלי תשבי מהמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית רואה את האפשרות לחיי נצח באופן שונה. התודעה שלנו, אומר תשבי, אותו "אני פנימי", היא בעצם אשליה – התודעה לא הייתה קיימת בעבר, היא משתנה כל הזמן, ויום אחד גם תפסיק להתקיים. את תחושת התודעה העצמית שלנו לא נוכל כנראה לשמר, ולא ברור אם היינו רוצים בכלל לשמר אותה."
אני מבין שפרופ' תשבי סבור שגם התודעה שלו היא אשליה. יוצא שהוא אשליה. אבל אם הוא אשליה – כיצד אפשר להאמין לו/בו – כיצד אפשר לראות בו כמי שרואה את עצמו כאשליה – אשליה הרואה את עצמה כאשליה?
מה שבטוח שאי אפשר להתדיין או לקיים שיח כלשהו 'איתו'.
2.נראה לי שהמאמר ברובו ראוי להתפס כמין ספקולציות מד"בית בכיוונים שונים (גם אם הן נשמעות מאנשים רציניים כמו קורצוייל, או חוקר מהמרכז לחישוביות עצבית). ניתן לבנות מכונות חישוב פנומנליות, אבל לא ניתן לברוא מכונות בעלות יכולות מנטליות. לכך, לדעתי, כמה סבות:
• The existing knowledge regarding the working patterns of the brain is extremely small, and refers only to the representational modes of the working of the brain, as they are captured by imaging devices. And it is impossible to imitate anything whose pattern of action is not clear.
• One can even assume that it will never be possible to know what the essence of a mental process is - one can only know its representations, as they are captured by measurement/imaging devices - however sophisticated they may be. And in the best case one can only imitate the representations as they are.
• מחשב עושה שני דברים: 'עושה' חשבונות ו'פועל' לפי אלגוריתמים שהוזנו לו. יכולת החישוב העצומה שתהיה לו אינה לבדה ערובה לשום דבר המדמה דבר מה מהותי, ודאי לא תהליך מנטלי. האלגוריתמים, כולל המשוכללים ביותר, יהיו בסופו של דבר תמיד סופיים ומוגבלים לתבניות ידועות (אם גם מורכבות ביותר), לפחות ברמה הכללית, ולכן גם צפויים מראש, בדרגה כלשהי. הכישורים המנטליים של האדם אינם מוגבלים ברמה העקרונית, וגם מבחינה מעשית קיים בהם יסוד בלתי צפוי ובלתי מוגבל בשיעור מסוים.
• למכלול המערכת המנטלית יש יכולות סגוליות, כמו חוויתיות ויצירתיות – שלא ניתן לבנות אלגוריתמים שמיצרים כמותן. אלגוריתם שמיצר יצירתיות – זה דבר והיפוכו. ייצוגים סמליים של 'חוויות', כלומר כאלה המתפרשים ע"י התודעה האנושית של המתבונן כ'חוויות' – אינם החוויות עצמן.
• כנ"ל לגבי 'התודעה העצמית' בכללה. אנו מזהים, בדרך פרשנות, פלט מסוים כסמן מוסכם של 'תודעה'. ברור שפלט כזה אינו 'התודעה העצמית' כשלעצמה.
3. בכל המאמר, וכן בדיונים המתקיימים בדרך כלל בבמות של מדע/מדע פופולרי קימת השענות על תפיסה מטריאליסטית (או על וריאנט כלשהו של התפיסה המטריאליסטית) בנוגע לטיבה של המציאות, השענות שהיא אכסיומטית בלבדית. במאמר לעיל גם דעתו של מרלו פונטי אינה חורגת מהקו המקובל. על תפיסה אידיאליסטית כנראה אף אחד לא שמע, והתפיסה הדואליסטית (תפיסה זו אומרת באופן כללי מאוד – שישנה מציאות חומרית וישנה מציאות שאינה חומרית, והתהליך המנטלי הוא חיבור משולב של שני סוגי המציאות האלה) זה דבר מה שאסור לדבר עליו בהקשר 'מדעי'.
The truth is that there is something to discuss about the dualistic view, at least. Of course there is an invitation here to consider an opinion that is an integrated scientific philosopher, but in my opinion there is also an extensive factual basis that deserves to be investigated - which has not been investigated, and in fact has been neglected.
כוונתי לעדויות רבות (וקימות אלפי עדויות מתועדות כאלה) המצביעות על קיום מנטלי גם לאחר רגע המוות, עדויות של אנשים ש'חזרו לחיים'.
אפשר לתרץ חלק מהעדויות האלה בכל מיני סברות (לדעתי – די מסופקות, ובחלקן פשוט לא רציניות ואפילו מגוחכות) אבל ישנו אחוז מסוים של עדויות שלא ניתנות כלל לתרוץ ולדחיה. כוונתי לאותן עדויות שבהן ידע המת שחזר לחיים לדווח על עובדות וארועים שעל קיומם לא יכול היה לדעת גם אילו לא היה 'מת אמיתי', אלא אדם חי בעל יכולת לחוש ולתפוס. לדוגמא: ה'חוזר לחיים' מספר כיצד נראו הדברים ומה התרחש עם הצוות הרפואי ב'חדר אחר', דבר שהוא מעבר ליכולת השגתו של אדם חי בחדר בו היה מונח ה'מת' וטופל בו למעשה . או כשהחוזר 'לחיים' יודע לספר אפילו על ארועים חריגים ב'אותו חדר עצמו', ארועים שכל מי שהוא חסר הכרה לחלוטין אינו יכול להבחין בהם ולדעת עליהם (כגון אחות המניחה במהלך נסיון ההחיאה, אביזר מסוים – משקפיים או שיניים תותבות או מספרי ניתוח – בתוך מגרה שאינה כלל המקום האופיני לאכסון האביזר, בלא שיתלווה לפעולה מסר קולי כלשהו, ובלא שאפילו יתר חברי הצוות יבחינו בכך – וה'חוזר לחיים' יודע, עם חזרתו לחיים – לספר על מקום האיכסון לצוות המופתע שעמל בינתיים לשוא לנסות למצוא את האביזר האבוד).
ה'חוזרים לחיים' גם נוהגים לדווח על תחושותיהם ועל השתלשלות הארועים בקשר עם 'נפשם' (והם בפרוש מיחסים ל'נפשם' את ה'אני' שלהם!) לאחר קרות ארוע המוות, דיווח שבאופן כללי דומה במאפייניו אצל רובם. רובם גם יודעים לדווח על רגע חזרתם 'לחיים', וחלק ניכר יודע לדווח על תהליך כלשהו שהוביל לכך ולא להמשך הדרך של ההפרדות מה'חיים', תהליך שבמידה מסוימת הוא גם רצוני, עד כמה שזה יכול להפתיע.
לדעתי, מעבר לכל ספקולציה פילוסופית ומדעית – הדיווחים המתועדים הנ"ל, אם יחקרו כראוי – יעמידו את ההשקפות שכיניתי אותן כהשקפות מד"ביות– בפרופורציות אמיתיות.
Only then will the real scientific research on the entire subject begin.
כתבה מעניינת ביותר, השאלה החשובה היא האם ניתן יהיה איי פעם לעשות "CUT" ו-"PAST" לכל התודעה הפנימית שלנו, אולי יבוא יום שנוכל להסתנכרן עם המחשב ואף לראות את המוח כספריה עם תיקיית זכרונות מורכבת ותיקיית חושים וכ'ו…
It is interesting when talking about a virtual body, whether it is possible to give that body the feeling of the real world
Like feeling wind, taste, heat, cold..
Copying consciousness into cyberspace will not be like the experiment of the people in an isolation cell, because it is possible to program a virtual body in a virtual world where consciousness communicates with each other, and this already exists now and is called Second Life.