They control your face

Does reading words that describe negative or positive emotions affect our physical reactions? And why you should chew a pencil while watching commercials

A man smiles. From the FREE DIGITAL PHOTOS website
A man smiles. From the FREE DIGITAL PHOTOS website

Miriam Dishon-Berkowitz Galileo

When you look at people smiling there is a tendency to activate the facial muscles that control smiling, when you look at people with frowns there is a tendency to activate the facial muscles that control the expression of a sad face. This reflection probably helps in understanding the feelings of the other person as well as in understanding our own feelings.

במאמר שהתפרסם בכתב-העת Psychological Science מעלים פרנצ'סקו פורוני וגואון סמן את השאלה האם גם קריאה של מילים המתארות הבעת רגשות (למשל, "חייך" או "בכה") תבוא לידי ביטוי בשרירי הפנים של הקורא. ועוד: האם קריאת סוגים שונים של מילים – למשל, פעלים לעומת שמות תואר − תבוא לידי ביטוי באופן שונה בשרירי הפנים?

בניסוי הראשון השתתפו 30 נבדקים בשנות העשרים לחייהם. בניסוי צפו הנבדקים במסך מחשב שעליו הוקרנו אקראית שישה שמות פועל (למשל, "לחייך" או "לבכות") ושישה תוארי שם (למשל, "מצחיק" או "עצוב"). כמו כן הוקרנו בפניהם מילים נייטרליות. הנבדקים צפו במילים כשהם מחוברים לאלקטרודות שתפקידן למדוד את הפעילות החשמלית של שרירי הפנים (EMG).


It is written to smile - so smile

שאלת המחקר הראשונה היתה כיצד משפיעים סוגי המילים השונות על פעילות שריר הפנים האחראי לחיוך (השריר המחבר את עצם הלחי עם זוויות הפה). מניתוח ממצאי הניסוי עולה כי כשהנבדקים צפו במילים המתארות רגשות חיוביים (כמו "לחייך" או "מצחיק") גברה הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים, לעומת מצבים שבהם לא צפו הנבדקים במילים אלו.

זאת ועוד: כשהנבדקים צפו בשמות פועל המתארים רגשות חיוביים ("לחייך") הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים היתה גבוהה יותר בהשוואה למצבים שבהם צפו הנבדקים בשמות תואר המתארים רגשות חיוביים ("מצחיק"). ועוד, כשצפו הנבדקים בשמות פועל המתארים רגשות שליליים (כמו "לבכות") דוכאה לחלוטין הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים, לעומת מצבים בהם צפו הנבדקים בשמות תואר המתארים רגשות שליליים, שאז הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים שככה, אך לא דוכאה לחלוטין.

What makes you frown?

השאלה השנייה שנבחנה הייתה השפעת סוגי המילים השונות על פעילות שריר הקורוגטור בפנים, המושך את הגבות כלפי מטה וכלפי מרכז המצח והוא אחראי על יצירת קמטים מאונכים במצח. השריר מכונה "שריר הזעפת הפנים".

Reading words that describe emotions results in appropriate activation of the facial muscles. That is - words also have a physical effect
מניתוח ממצאי הניסוי עולה כי כשצפו הנבדקים בפעלים ובשמות תואר המתארים רגשות שליליים (כמו "בכה" או "מתוסכל"), גברה הפעילות בשרירי הזעפת הפנים לעומת מצבים שבהם צפו הנבדקים בפעלים ובשמות תואר המתארים רגשות חיוביים. יתרה מכך, הן כשצפו הנבדקים בפעלים המתארים רגשות חיוביים והן כשצפו בשמות עצם המתארים רגשות חיוביים דוכאה הפעילות בשרירי הזעפת הפנים.

From the analysis of the findings of the first experiment, it appears that the mere reading of words describing negative or positive emotions results in an appropriate activation of the reader's facial muscles. In other words, words have not only a symbolic but also a physical effect.

The purpose of the second experiment was to examine whether the words that express emotions that we read - but without being aware that we have read them - will have an effect on the judgments we make, and how this will be expressed in the activities of the facial muscles responsible for smiling and frowning.

Chewing a pencil prevents brainwashing

164 subjects participated in this experiment, of which 105 were women. The subjects who came to the laboratory were shown twenty-four short cartoons on a computer screen and they were asked to rate how much each movie made them laugh. Before the start of the screening of each film, without their knowledge, a word was projected on the screen for 30 milliseconds (that is, subliminally). The projected words were verbs or nouns describing an emotional state as in the first experiment. From a test done at the end of the experiment, it became clear that the subjects were not aware of the projected words.

Half of the subjects were asked to hold a pen in their mouth. It was hypothesized that this condition would result in unconscious word reading having no effect
על בסיס ממצאי הניסוי הראשון שיערו החוקרים כי כשהנבדקים יקראו באופן לא מודע פעלים המתארים רגשות חיוביים ("לחייך") הדבר ישפיע על שיפוטיהם, כלומר על המידה שבה ידרגו סרט כמצחיק יותר. לעומת זאת, כשיקראו הנבדקים באופן לא מודע פעלים המתארים רגשות שליליים ("לבכות"), הם ידרגו את הסרט כמצחיק פחות. לעומת זאת, החוקרים לא ציפו לקבל תוצאות דומות בעבור שמות עצם בגלל השפעתם החלשה יותר שנמצאה בניסוי הראשון.

Half of the subjects were asked to hold a pen in their mouth during the experiment, thus suppressing the activity of some of their facial muscles. The researchers hypothesized that this condition of the facial muscles would result in unconscious word reading not affecting judgments (film rating) that the subjects would make afterwards.

From the analysis of the findings of the second experiment, it became clear, as expected, that the judgment of subjects whose facial muscle activity was free was influenced by the word's content and character: they did rate the movies as funnier after unconsciously reading verbs describing positive emotions compared to situations where they read verbs describing negative emotions; In contrast, no effect of nouns on the judgment was found, as expected.

In addition, in situations where the subjects' facial muscles were locked while holding the pen, no effect of unconsciously reading words was found on judgments that the subjects made after it.

In conclusion, from the findings of the two experiments it appears that exposure to verbs related to the expression of emotions results in an activity in the facial muscles similar to that which occurs following exposure in front of others who demonstrate the relevant emotions. Exposure to nouns results in lower intensity activity. Also, unconscious exposure to verbs that express emotions affects judgments that subjects make immediately after that exposure. On the other hand, when the subjects' facial muscle activity was not free, these effects were not found.

ממכלול תוצאות הניסוי אפשר להסיק כי הבנת הנקרא (למשל, הבנת שם הפועל "לחייך") מביאה לחיקוי פיזי של החומר הנקרא. יתר על כן: חיקוי זה הכרחי כנראה להבנה טובה של הרגשות המתוארים. אולם, לא לכל מאפייני השפה יש השפעה דומה (למשל, פעלים לעומת שמות עצם), ונדרשים מחקרי המשך כדי למפות אותם באופן מדויק יותר.

ד"ר מרים דישון-ברקוביץ' היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית

for her photo and license

Comments

  1. falcon
    I agree with you about the sub-threshold advertising thing.
    If the described experiment is true, then the claim that sub-threshold advertising is a myth - is a myth.
    Regarding the grandmother's medicine - I'm not sure that there was any grandmother who really suggested it - as far as I know, this is a medicine that started to be recommended not long ago - as a practical conclusion from the connection between body and soul that became clearer over the years.

  2. According to my understanding, the article talks about what appears to be a sub-category publication by the way.
    The interesting point is the interrelationship between the body and "consciousness" and how involuntary muscle activity leads to a change in attitudes and moods.
    This gives new validity to the grandmother's remedy for depression - to smile more.

  3. Posting sub-species is a myth,
    For some reason, marketing people insist on trying to keep claiming that such a thing exists...

Leave a Reply

Email will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismat to prevent spam messages. Click here to learn how your response data is processed.