The heat wave that has been plaguing Siberia in recent times should be of great concern to us, especially if we connect it to other environmental phenomena that are occurring at the same time in the region
Yael Mor, Angle - news agency for science and the environment
באוגוסט 2019 פרצו שריפות ענק בסיביר ובאזורים נוספים במזרח רוסיה וכילו שטחים טבעיים נרחבים ששטחם המוערך עולה על 26 אלף קמ"ר, יותר משטחה של ישראל. השריפות גרמו לנזק רב ברכוש ולאבדות בחיי אדם. אם לא די בכך, מאוחר יותר, בתחילת יוני 2020, הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על מצב חירום בצפון סיביר בשל דליפת סולר חמורה: יותר מ-20 אלף טון של דיזל דלפו לנהר אמברניה, לאחר שמיכל דלק קרס בתחנת כוח מקומית.
The environmental blows did not stop there. On June 20, an all-time record temperature was measured in the town of Verkhoyyansk located in northern Siberia: 38 degrees Celsius. For comparison, even in Tel Aviv lower values were measured that day - only 27 degrees.
Why precisely in a place known as one of the coldest places in the world was a high temperature measured and so uncharacteristic for the region and are events such as the huge fires and the oil spill that occurred in the region earlier also related in one way or another to this situation? According to the experts, there is indeed a connection between all the events: the climate crisis.
ורחויאנסק, הממוקם האזור הארקטי, הוא בין המקומות המיושבים הקרים ביותר בחצי הכדור הצפוני ומאופיין בחורף ארוך וקפוא עם טמפרטורה ממוצעת של 50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הקיץ באזור זה קצר וחמים, עם טמפרטורה ממוצעת של 20 מעלות. שיא החום החדש נקבע במהלך גל חום שהאזור חווה במהלך יוני 2020. "גלי חום ממושכים בקווי רוחב גבוהים – כמו אלו של סקנדינביה, אלסקה וצפון קנדה – הופכים להיות הרבה יותר שכיחים בשנים האחרונות" אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "זו אחת מהתוצאות של מגמת שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, שהיא בהחלט ניכרת לעין, ושעוצמתה רק הולכת ומחריפה".
לפי יאיר, מערכות אטמוספריות גורמות לתנועה של אוויר מקווי רוחב נמוכים ודרומיים לעבר סיביר ויוצרות תקופות של מזג אוויר חם ובו הטמפרטורות גבוהות ב-5-10 מעלות יותר מהממוצע באזור "כל זה קורה אחרי חורף שהיה גם הוא חם יותר ב-3-2 מעלות מהממוצע, ושבמהלכו נמדדו טמפרטורות שלא הורגשו מזה 130 שנה באזורים האלו. החורף הזה גרם להפשרת קרח ולכיסוי שלג נמוך יחסית. כלומר, החום הזה שאנחנו רואים היום הוא המשך של חורף חם ויבש, שיצר החמרה והאצה של הבעיה", הוא אומר.
The heat releases the trapped methane
מבחינת אקלימית, משחקים כאן שני גורמים שמושפעים ומשפיעים על אפקט החממה ועל עליית הטמפרטורות: הגורם הראשון הוא תהליך של המסת קרקעות קפאת-עד (פרמפרוסט). מדובר בקרקעות שנמצאות באזורים הארקטיים, ביניהם סיביר, ומאופיינים בעומק של כמה מטרים קפואים מתחת לפני האדמה. "שכבות קרח-העד מחזיקות כמויות אדירות של גז מתאן קפוא מתחת לקרקע", מסביר יאיר. "מתאן נוצר בתהליכי ריקבון של חומר אורגני, וכל עוד הוא קפוא, הוא לא משפיע על הרכב האטמוספירה. הבעיה מתחילה כשיש הפשרה מאסיבית של קרח מתאן. זה מדאיג אותנו כי אנחנו יודעים שגז מתאן הוא גז חממה חזק מאוד- פי 30 יותר חזק מפחמן דו-חמצני (לאורך שהות של 100 שנה באטמוספרה). מדובר על מאות קילומטרים רבועים של אדמות ביצה קפואות שבבת אחת ישחררו את המתאן בעקבות הפשרה. מצב שכזה יוצר תהליך שרק יאיץ את אפקט החממה באותם אזורים".
מלבד ההשתחררות המואצת של גז המתאן, הפשרת השכבות פוגעת גם בתשתיות. "כמעט כל התשתיות באזורי סיביר נעוצות בתוך הקרח הזה: עמודי חשמל, קווי טלפון, צינורות הגז והנפט ואפילו בניינים וכבישים", אומר יאיר. "תושבי האזור מתבססים על יכולתו ההנדסית של הקרח להחזיק את התשתיות האלה יציבות. ברגע שהקרח מתחיל להפשיר ולהיות במעין מצב צבירה שדומה לברד – סוג של תערובת קרקע חצי נוזלית חצי מופשרת – הקרקע, כמובן, מאבדת מהיציבות ומהחוזק שלה ובעקבות זה אנחנו רואים התמוטטות של תשתיות. זה גם, כנראה, אחד מהגורמים לבקע במאגר הסולר שהתרחש בתחילת החודש וגרם לאסון סביבתי קשה באזור: האדמה שהחזיקה את המאגר הפשירה שבשל כך הוא זז ונפגם, דבר שהביא לדליפה של יותר מ-20 אלף טון של סולר לאזור. מומחים גורסים שייקח שנים לנקות את הזיהום".
גורם אחר שמשפיע על עליית הטמפרטורות באזור היא מנגנון המשוב החוזר של אלבדו הקרח. אלבדו הוא ערך שמייצג את כמות הקרינה של השמש שפוגעת במשטח ומוחזרת ממנו ישירות לחלל (ולא נבלעת בפני השטח). ככל שהמשטח יותר בהיר, כך ערך האלבדו שלו יותר גבוה והוא מחזיר יותר קרינת שמש לחלל. למשטחים כהים יש ערך אלבדו נמוך יותר והם בולעים יותר קרינת שמש וגורמים להתחממות פני השטח. "כאן, מנגנון המשוב החוזר החיובי נכנס לפעולה", אומר יאיר. "העלייה בטמפרטורה גורמת להפשרה מהירה של הקרח ולחשיפה של יותר משטחים כהים – האדמה שמתחת לקרח. האזורים החשופים הם בעלי אלבדו נמוך – כלומר, הם בולעים קרינת שמש רבה, מתחממים ותורמים לעוד הפשרה של קרח ולהתחממות נוספת של קרקע. כך, השלג בסיביר יכול להיעלם במהירות רבה, מה שיותיר את האזור פחות לבן מהרגיל בקיץ הקרוב".
לדברי יאיר, הטמפרטורות הגבוהות והיובש הם התורמים העיקריים לשריפות הענק. "כשהכול מתייבש, חם ולא יורד גשם, כל מה שצריך בשביל שיתחילו שריפות זה ברק אחד שבין רגע עלול לגרום לשריפה. כך קרה בשנת 2003 – סיביר בערה כמעט חודשיים ללא הפסקה וכך קרה גם באוגוסט 2019. אני מאמין שזה יקרה גם ב-2020, אני רוצה לקוות שזה לא יתרחש באותה עוצמה, אבל בהינתן שכבר חם ויחסית יבש כבר עכשיו, סביר שזה יקרה".
look at the average
ומה לגבי שיא החום שנרשם החודש בסיביר? לפי יאיר, ערכי הקיצון שוברי השיאים הם לא אלו שצריכים להדאיג אותנו. "תהליכי הפשרה לוקחים זמן. אני מציע להסתכל על הממוצע ארוך הטווח, על כמה שבועות ברצף בהם היו טמפרטורות של מעל 15 או 20 מעלות צלזיוס. אם יש יום אחד שבו נמדדה טמפרטורה קיצונית, אבל בכל שאר הימים הטמפרטורה תהיה אופיינית לאזור – כלומר, טמפרטורות נמוכות יחסית – זה בסדר, כי לא נגרם נזק גדול מדי. אך אם נשמר רצף ארוך של ימים חמים, קרוב לוודאי שההפשרה תואץ ותגרום לשני תהליכי המשוב הקריטיים להאיץ: פליטת מתאן ושינוי אלבדו. מובן שבעקבות כך גם נראה את הנזק המשני שנגרם לתשתיות ולבני האדם".
"במבט לעתיד, זה לא הולך להשתפר ואף עלול להיות גרוע יותר" מסכם יאיר "אנחנו כנראה נראה יותר אירועים קיצוניים ואף החמרה של אפקט החממה ועמו של שינוי האקלים".
More of the topic in Hayadan:
One response
That they stop doing atomic experiments that change the climate in the world, that there be a complete ban.