Without this original genetic modification, and today's more sophisticated foods, which have been genetically engineered to increase their resistance to disease and pests and increase their nutritional value, our planet would not be able to support more than a negligible minority of the population living on it today
למה אנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "טבעי"?
ב-1980 עשיתי דיאטה בת שבוע לניקוי הגוף שכללה מים, פלפל חריף, לימון ודבש שאותה קינחתי ברכיבת אופניים של 240 קילומטר, והותירה אותי מקיא בצד הדרך. לא הדיאטה הזאת, ולא אף אחת מדיאטות הבזק האחרות שניסיתי בימים ההם, כשעסקתי ברכיבה תחרותית, כדי לשפר את הביצועים שלי לא היטיבה לפעול כמו "דיאטת טורפי הים" שבה נקטו עמיתי הרוכבים: "אכול כל מה שאתה רואה".
במהותה, זאת הייתה הדיאטה הראשונה שאפשר לכנותה "דיאטה פליאוליתית". אבל היא לא דמתה לדיאטת הבזק הפופולרית היום, המבוססת על הנחת היסוד המוטעית שיש תפריט יחיד של מזונות טבעיים, ביחס נכון, שאכלו אבות אבותינו הפליאוליתיים. אנתרופולוגים תיעדו מגוון רחב של מזונות הנצרכים על ידי שבטים מסורתיים, מתזונתם של אנשי שבט המסאי הכוללת בעיקר בשר, חלב ודם ועד מזונם של אנשי ניו גינאה הכולל פקעות, טארו וסאגו. ובאשר ליחסים בין אבות המזון, לפי מחקר משנת 2000 שכותרתו "היחס בין מזון צמחי ובין מזון מן החי הדרוש לשמירה על קיומם של ציידים לקטים ברחבי העולם ואומדן הערך האנרגטי של אבות המזון בתזונתם", שהתפרסם בכתב העת האמריקני לתזונה קלינית, התזונה שלהם כוללת 22% עד 40% פחמימות, 19% עד 56% חלבונים ו-23% עד 58% שומנים.
ובכל מקרה, מה בדיוק כלול במזון "טבעי"? בני אדם ערכו שינויים גנטיים במזון באמצעות הכלאות בררניות במשך יותר מ-10,000 שנה. לולא השינוי הגנטי המקורי הזה, והמזונות המתוחכמים יותר של היום, שעברו הנדסה גנטית כדי להגביר את עמידותם במחלות ובמזיקים ולהעלות את הערך התזונתי שלהם, לא היה כוכב הלכת שלנו מסוגל לפרנס יותר ממיעוט מבוטל של האוכלוסייה החיה בו כיום. אורז זהוב, למשל, שעבר שינוי גנטי כדי להגדיל את תכולת ויטמין A, נוצר, בין השאר, כדי לעזור לילדים בעולם השלישי הסובלים ממחסור תזונתי שגורם לעיוורונם של מיליונים. ובאשר לדאגות הבריאותיות והבטיחותיות של מזון שעבר שינוי גנטי (GMO), על פי דוח שפרסמה ב-2010 הנציבות האירופית בכותרת "עשור למחקר מזון שעבר שינוי גנטי במימון האיחוד האירופי":
The main conclusion that can be drawn from 130 research projects over 25 years, which included more than 500 independent research groups, is that biotechnology, and especially genetic modifications of food for themselves, are no more dangerous than routine methods of plant breeding.
מדוע אפוא שרויים אנשים רבים כל כך במצב של בהלה מוסרית כמעט בנוגע למזון שעבר הנדסה גנטית? הסבר אפשרי אפשר למצוא בארבעת סוגי היחסים שהציע האנתרופולוג אלן פיסק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) כחלק מתיאוריית מודל היחסים שלו: (1) חלוקה שיתופית (שוויון בין בני אדם); (2) דירוג סמכות (בין ממונים לכפופים להם); (3) התאמה שוויונית (חילופין של אחד לאחד); ו-(4) תמחור שוק (מעסקאות חליפין ועד כסף). אבות-אבותינו הפליאוליתיים חיו בחבורות שוויוניות שבהן חילקו בדרך כלל את האוכל באופן שווה בין חברי הקבוצה (חלוקה שיתופית). כשהחבורות והשבטים האלה התאגדו לממשלים ולמדינות, חלוקה לא שוויונית של מזון ומשאבים אחרים נעשתה נפוצה (דירוג סמכות) עד שהמערכת עברה לתמחור שוק.
Violations of these relationships help to understand how genetically modified food becomes more of a moral subject than a biological entity. Roommates, for example, tend to eat only their own food or exchange consumed items between them (equal adjustment), and perhaps spouses share among themselves without calculation (cooperative distribution). If you invite friends over for a meal, it would be awkward if they offered to pay for it, but if you dine in a restaurant, you must pay and not invite the owner of the house to your home for a similar meal. All four types of relationships are rooted in our natural desire for fairness and reciprocity, and if something is perceived as a violation of these, it creates a sense of injustice.
בהתחשב במקום המרכזי של המזון בהישרדות ובשגשוג שלנו, אני חושד שמזון שעבר שינוי גנטי נתפס כהפרה של חלוקה שיתופית ושל התאמה שוויונית, בייחוד לנוכח הקישור שלו לתאגידים גדולים כמו מונסנטו שפועלים על פי מודל היחסים של תמחור שוק. יותר מכך, בעקבות ההעלאה של המזון ה"טבעי" למעמד כמעט מיתי, בשילוב הטאבו שמכביד על כמה שיטות של שינוי גנטי – האם אתם זוכרים את הימים שבהם הפריה חוץ-גופית נחשבה בלתי טבעית? – המזון שעבר שינוי גנטי נחשב כמעט כחילול הקודש. וזה לא צריך להיות כך. השימוש במזון הזה הגיוני מבחינה מדעית, בעל ערך תזונתי ואצילי מבחינה מוסרית בעזרה לאנושות בתקופה של גידול אוכלוסין. ובינתיים, אִכלו, שְתו ושִמחו בחלקכם.
About the author
Michael Shermer is the publisher of Skeptic magazine (www.skeptic.com). His new book: "The Moral Noah's Ark" was recently published. Follow him on Twitter: @michaelshermer
The article was published with the permission of Scientific American Israel
Comments
Tzur
Saying you're against genetically modified food just shows you don't have the faintest idea what you're talking about. And to slander modern medicine is impudence mixed with stupidity.
If you have a concrete argument, which is based on facts, then talk about it, and don't slander in a blanket way. The same medicine that you underestimate triples your life expectancy. Your disdain is really irrelevant.
Non-GMO and pesticide-free organic corn, appetizing
https://www.facebook.com/Meat4All/photos/a.545152075507588.1073741828.544822185540577/971197016236423/?type=3
Tzur T - Please, first of all, grow food commercially and then give learned advice.
Thanks
Hi Zion, I agree with you by and large.
I am not in favor of a total denial approach. As you mentioned, the negative should be of foods that have not been tested properly,
But here the question arises as to how one decides what has been properly tested.
Hence the answer is subjective.
My personal answer, based on the concept I developed, is that in most cases I would not trust the food companies
What is at the forefront of their minds is profit and not the modern scientific medical establishment, which, in my opinion, still understands too little about the human body. Why do I think so? That's another discussion.
יחד עם זאת חשוב לשאול את השאלה, מדוע יש צורך להנדס מזון? אם התשובה היא "כדי לחסוך ליצרנים עלויות, כגון השקיה, טיפול במזיקים וכדומה" אז הסיכון לטעמי לא שווה את זה. אם התשובה היא כדי לספק מזון לעולם הולך וגדל, אז זוהי אכן מטרה ראויה. עם זאת חשוב לשאול, האין דרך אחרת שנוכל לעשות זאת? למשל, בעיות המזון בעולם כיום אינן דווקא קושי ביצור מזון, אלא עניין פוליטי. לכן, אם ניתן לפתור את הבעיה בדרכים אחרות, ואני מקווה שכן, אז ניתן להשאיר את ההנדסה הגנטית במסגרת למחקר, ולוותר עליו כפתרון לבעיות המזון של האנושות.
flint
להחליט לא לעשות כלום עד שנדע באופן מלא ומוחלט איך גוף האדם בנוי, ומה משפיע עליו, הוא גישה שמרנית מטורפת. כמעט כל דבר שנוצר, הוא תוצאה של ניסוי טעיה ושיפור, אחרת היינו נשארים בג'ונגל.
In the genetic diversity that exists in billions of people, there will always be something that affects someone.
If you are rich enough, you can only consume supposedly non-GMO food. But are you sure it wasn't engineered? Are you convinced that the genes of your tomato have been the same for thousands of years? Do you even have the ability to know how the genetic information of what you eat developed? You can know that certain varieties of certain foods come from such and such commercial sources, even if you avoid them, everything you eat is the product of thousands of years, which you only know what happened to it in the last few years.
Wouldn't you try a drug that would save your life with an 80% probability?
Therefore the negation should be of foods that have not been tested properly. If we wait for the certainty of everything, we will not progress anywhere. Some will pay a price, but many will benefit.
There is no 100% in anything. We take risks at any given moment
As someone who opposes genetically modified food I think Michael Shermer missed the main point.
Although I only represent my opinion, and I don't know what others think, but for some reason it doesn't seem to me that the main objection is the fairness in relation to the food, but the health concern.
The starting point is that the human body is a very complex system. We know a great deal about her, but it is still very little.
We know many details, but do not understand well enough how all these details affect each other.
This is the reason, for example, that almost every drug we create has side effects. We still do not know the connections between body systems well enough to be able to change one thing for the better without changing another thing for the worse.
Man has evolved over thousands of years of evolution so that his systems adapt to the food in his environment.
Genetic engineering may disturb this balance and create properties in food that have a negative effect on human health.
The opposition to genetically modified food is not an absolute opposition that claims that genetic improvement cannot fundamentally be beneficial. Of course, theoretically, genetic improvement is possible which is beneficial, but as I explained before,
As long as we do not understand the systems of the human body in a sufficiently complete manner, so as not to create side effects (and the pharmaceutical industry illustrates to us how far we are from this), we can with great certainty expect side effects as well
as a result of genetic engineering.
By the way, the improvement of food by hybridization is also not perfect in terms of health problems. For example, we have developed varieties of vegetables that are larger, but nutritionally poorer.
However, the assumption is that the damage that may be caused by genetic engineering may be much greater than crossbreeding, because while in the second case we select and crossbreed based on the food that evolution has created over thousands of years,
בהנדסה גנטית אנחנו עושים "מה שבראש שלנו".