New Israeli-led research proves that humans domesticate ornamental plants and domestic animals mainly out of a cultural need, since evolution and improvement are not only a genetic product, but they are also realized due to various cultural considerations, including aesthetics
כבר מראשית ההיסטוריה האנושית, חקלאות וביות צמחים היה נושא שהעסיק את בני האדם, בעיקר בגלל שביות צמחים ובעלי חיים, ובהמשך גם השבחתם למטרות "מעשיות", הם הבסיס של התרבות והחברה האנושית כפי שאנו מכירים אותה היום. לרוב, אנחנו מבייתים ומשביחים צמחים בעיקר למאכל, אבל גם לצרכים חיוניים נוספים כמו ייצור בגדים מסיבי כותנה. למרות חשיבותה, השאלה מדוע האדם התחיל לביית ולהשביח צמחי נוי מעולם לא נבחנה לעומק. הרי אם לא צריך לאכול אותם או להשתמש בהם למטרות "מעשיות" אחרות, אז למה אנחנו בכלל עושים את זה?
New Israeli-led research proves that humans domesticate ornamental plants and domestic animals mainly out of a cultural need, since evolution and improvement are not only a genetic product, but they are also realized due to various cultural considerations, including aesthetics. The study, recently published in the journal Trends in Plant Science, נערך בהובלתו של פרופ' אריה אלטמן מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ופרופ' אורח במחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב). צוות המחקר כלל את פרופ' סטיבן שנאן מאוניברסיטת לונדון ופרופ' ג'ון אודלינג-סמי מאוניברסיטת אוקספורד. לפי החוקרים, גם התרבות (לא רק יצורים חיים) עוברת תהליך אבולוציוני מתמיד, ולכן בני אדם התחילו לביית ולהשביח צמחים ובעלי חיים משיקולים תרבותיים, חברתיים ואסתטיים, ולא רק משיקולים תועלתניים של אספקת מזון. בהמשך, הופיעו גם שיקולים כלכליים וצמחי הנוי הפכו לשוק כלכלי עולמי של מיליארדי דולרים בשנה.
החוקרים ניתחו כמה מקרי בוחן, ביניהם ורדים, צבעונים, עצי בונסאי ומדשאות, על מנת להבין מה הניע את האדם לביית ולהשביח אותם. הממצאים מוכיחים שתהליך הביות תואם את "תיאוריית הסינתזה האבולוציונית המורחבת" החדשה, שמציעה כי התורשה הגנטית והאבולוציה אינן תוצרים של שינויים גנטיים בלבד. במילים אחרות, ביות והשבחת צמחים ובעלי חיים מושפעים בבירור מהסביבה הטבעית ומהתהליכים החברתיים והתרבותיים של הסביבה הספציפית בה הם התפתחו, כמו גם של האנושות כולה. מהלך הביות וההשבחה של צמחי הנוי התפתחה בד בבד עם צרכים סוציו-אקונומיים ועם טכנולוגיות מדעיות חדשות שפיתחו בני האדם לאורך ההיסטוריה.
בעבר, הדעה הרווחת בתחום המחקר הייתה שמדובר על ביות והשבחה של צמחים דרך מוטציות בלבד, אך בפועל הם נעשים בהשראת האדם ותרבותו. בהקשר זה, הכותבים מוסיפים כי ביות צמחי נוי אינו בהכרח צורך קיומי לאדם, ולכאורה חסר תועלת מעשית. עם זאת, פרט לאוכל, סיבים וכדומה, האדם זקוק גם לערכים נוספים הקשורים לתרבות היופי והאסתטיקה, מה שיכול להסביר את הדחף שלנו לביית ולגדל צמחים ובעלי חיים. "מקרים ספציפיים רבים של ביות והשבחת צמחי נוי מראים שהיה דחף תרבותי ליצור אותם, כמו במקרה של ורדים, שהם עתה אחד מפרחי הקטיף והנוי הנפוצים ביותר, וצבעונים שנוצרו במאה ה-17 כתוצאה משיקולים כלכליים ומלחמת מעמדות בין הסוחרים והאצולה", מדגיש פרופ' אלטמן.
To a large extent, this study explains and agrees with other studies that also show our need for jewelry, pictures, sculpture and other arts, so that evolution is not only about genes, but develops, among other things, from considerations of the aesthetic, visual and sensory attractiveness of the person. Therefore, it is an essential part of our development as a society. The researchers conclude that "בסופו של דבר, לכאורה אין לאדם צורך חיוני בצמחי נוי וחיות בית, אבל אנחנו לא היינו בני אדם כפי שאנו היום ללא דאגה והתחשבות מובנית גם בצרכים תרבותיים וחברתיים".
More of the topic in Hayadan:
