במאמר תחת הכותרת "תחי הדיקטטורה" בוחן בעל הטור עבדאללה רשיד בעיתון היומי אל-אתחאד היוצא לאור באמירויות המאוחדות את שורשיה של סרבנות הרחוב הערבי לכללי המשחק הדמוקרטי. להלן תרגום עיקרי המאמר
ממר"י- מרכז מידע מזרח תיכוני
Gamal Abdul Nasser. Loved to this day by Arab nationalists
Direct link to this page: https://www.hayadan.org.il/arabsdictator1.html
"העולם כולו נבוך ביחסו אלינו, הערבים, והוא אינו יודע עוד אם באמת אנו חיים על כוכב לכת זה או באנו מכוכב לכת אחר. האם כל העמים הערביים זקוקים לטיפול פסיכולוגי או שאנו [נמנים על זן] חשוך מרפא שגם הטיפול הפסיכולוגי לא יועיל לו במאום? האם העמים הערביים תומכים בדמוקרטיה או לא? האם הם רוצים בחירותם או הם נכנסו לתאי הצינוק של הדיכוי והם שבעי רצון, שמחים ומרוצים מהאזיקים שעל ידיהם, מכבלי הברזל שעל רגליהם ומקולרי האסירים שלצווארם?
The whole world is embarrassed about us. Do we really seek [to exercise] our freedoms and strive to get rid of the era of oppression, scarcity and domination? Do the Arab peoples really want to escape from the clutches of the oppressive regimes, or are they addicted to a life of moral degeneration, of [an] ignominious [existence] and resignation to subjugation. Have the Arab peoples become addicted to life in the homeland [in which they live] like throwing [a person] into the darkness of prisons? Did they indulge in whipping the whips and whips, melting [victims] in acids, beatings on the back of the head, humiliation and misery?
In view of the situation [today in the Arab world] it seems that the psychology of the Arab person has become addicted to the dictatorial pattern of life. All the Arab nations alike have become completely addicted to dictatorship, oppression and regimes that hit with their shoes on [the people's] heads and below the belt. At first glance it seems to the world that the intense love for dictatorship flows in the blood of the Arab nations to the point of a chronic addiction from which it will forever be impossible to break free. [At first glance it appears to the world] that these nations will die, like a dead fish out of water, if one day they wake up [and find before them] a government that is not oppressive and that does not treat them in a dictatorial and humiliating manner.
I am not exaggerating in these words. Because, inside each of us there is a little dictator who feels satisfied that he is oppressed by those who are stronger and more violent than him and at the same time he is not prevented from behaving in the same way around him, towards those who are weaker and less in status than him. And when the circle [of those controlled by him] grows, and that individual becomes the first and last decision-maker and the ruler - the dictatorship invades [as a plague] and is imposed on all people. This is how the oppressed and oppressed yesterday becomes oppressed and oppressed today and the weak yesterday becomes the possessor of the arm today.
Many of the Arab writers went out of their way in cursing the United States for delaying the establishment of democracy in Iraq, but they refuse to discuss [the] unwillingness of the Iraqi people, for all their plight, to try democracy. Until now, no Iraqi side has agreed to sit down with the other side, to reach an understanding regarding the fate of Iraq as a united and sovereign state. Everyone wants to take their share of the pie and everyone refuses to [recognize the other side]. [Iraq of] the interior rejects the [Iraqis coming from] the outside and vice versa, the left rejects the right and the right erases the left and so on.
בהתייחסות לשאלת יישומה של הדמוקרטיה בפועל, האם פירושו של הדגם העיראקי הוא שתרבות ביטולו של האחר פשתה בדמם של העמים הערבים עד כדי כך שהם אינם מסוגלים להיפטר מן העבדות לדיקטטורה ולמשטרי הדיכוי? האם פירושו של דבר הוא, שהעמים הערביים מכורים להשלמה עם הדיכוי, האלימות ומדיניות אגרוף הברזל עד כדי כך שכל דיבור על דמוקרטיה גורם לעמים אלה בעתה והזיות? האם פולחן הדיקטטור והדיכוי הפך לעיקר במחשבתו ובתרבותו של הערבי ואילו המעבר לדמוקרטיה הוא החריג?"
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~581000933~~~34&SiteName=hayadan
