Most of us don't know this, but the money in our bank account, pension fund and investment portfolio finances companies and entities that harm the environment. These days, the "Ofek" credit union is on its way to becoming the first entity in Israel where we can manage a bank account without our money being used for purposes that harm the environment - and so is us
Reut Alon, Angle - news agency for science and the environment
The first savings bank I received was from KKL-Junk, and I was solely responsible for the money accumulated in it. I knew exactly what the amount of pocket money was in the cash register - both when it went up when I got more coins, and when it went down when I chose to purchase the Harry Potter playing cards. Since then, my money has gone to the bank, which invests it in various companies and takes a bite out of it in the form of commissions - and in return, gives me modest interest rates. I am no longer solely responsible for my money, because another entity is involved in its management that chooses what to invest it in and how much to take from it.
Many times, the banks and investment houses invest considerable parts of our money בחברות ומיזמים שפוגעים בסביבה ושפעולתם מביאה להחמרתו של משבר האקלים – וכך, למעשה, אנחנו משקיעים בפגיעה בעתיד של עצמנו. עם זאת, קיימים בישראל גופים שמתחייבים שלא להשקיע בחברות מזהמות. בקרוב, יצטרף אליהם לראשונה גם גוף שנותן שירותי עו"ש – כלומר, שאפשר יהיה לנהל בו חשבון בנק נקי מהשקעות מזהמות.
Broken economy?
על פי דו"ח שהתפרסם לאחרונה, שבהכנתו היו שותפים 623 ארגוני סביבה מ-75 מדינות, בשבע השנים שעברו מאז החתימה על agreement Paris, the 60 largest banks in the world invested No less מ-5.5 trillion dollar Polluting fossil fuels.
״כשמסתכלים על גופים פיננסיים בעולם, כדוגמת בנקים ובתי השקעות, רואים שחלק גדול מאוד מהרווחים שלהם נובע מפעילויות כלכליות שביסוד שלהם יש אלמנטים חזקים של זיהום", אומרת עו״ד יפעת סולל, ממייסדות אגודת האשראי "אופק" וחברת הוועד המנהל. "תושבי חיפה, למשל, לא יכולים לקבוע לבנק שלהם שלא להשקיע במפעלים שמזיקים לבריאותם. החתירה הזו למקסום רווחים מנוגדת לאינטרסים סביבתיים ואנושיים״.
״במקום שהכסף שאנחנו חוסכים לפנסיה או בפיקדונות יעבוד בשבילנו, הגופים המוסדיים שמחזיקים בו משקיעים אותו בחברות מזהמות – שבפועל, פועלות נגדנו על ידי האצת משבר האקלים״, אומר רוני ניימן, מחברי פורום "כסף נקי".
עו"ש נקי
Credit union ״Ofek״ היא קואופרטיב שהוקם ב-2012, ושקיבל לאחרונה אישור לתפקד כמוסד פיננסי – כלומר, כגוף שרשאי לספק שירותים בנקאיים, כגון ניהול חשבונות בנק, פיקדונות והלוואות. מתן השירותים הבנקאיים על ידי האגודה צפוי להתחיל לקראת סוף 2023. "אחת המטרות העיקריות שאופק הציבה לעצמה היא להשקיע במיזמים סביבתיים ובמאבק במשבר האקלים", אומרת סולל. "היא מחויבת להימנע מכל זיקה לגופים מזהמים או כאלה שפוגעים בחברה ובקהילה".
לאחרונה, אופק קיבלו את תו "כסף נקי": תו שמונפק על ידי Forums Of money net, a coalition of dozens of environmental and social organizations whose goal is to solve environmental problems using our money. "A legal agreement is signed between clean money and the company that receives the note, in which it undertakes that it does not invest in polluting entities and that it will not invest in such entities in the future," Neiman explains. The mark is awarded to entities that have been reviewed by the forum, and eligibility for the mark is re-examined at regular intervals.
The token is one of the actions of the Clean Money Forum: in addition, every quarter, the forum publishes the "Clean Money Rating", in which the various institutional bodies are ranked according to the level of their contribution to the worsening of the climate crisis. This is with the aim of providing the public with information that will help them choose where to invest their money.
״כלי אחר של הפורום הוא מדד "תל אביב 125 אקלים נקי", ביחד עם הבורסה בתל אביב", מספר ניימן. "מדובר במדד של 125 החברות הגדולות בישראל – שממנו סוננו חברות שתורמות למשבר האקלים. השקעה בו היא דרך קלה ופשוטה להשקיע בחברות במשק הישראלי שמקדמות יוזמות ירוקות״.
Democratic empowerment through market mechanisms
כאמור, אופק פועלת כקואופרטיב: כלומר, ארגון שנמצא בבעלות החברים בו. "המודל הקואופרטיבי מנטרל את ניגוד העניינים שטבוע במודל הבנקאי הרגיל, שפועל למיקסום רווחים״, אומרת סולל. ״המודל הכלכלי בקואופרטיב הוא לתת לחברים ריביות גבוהות ככל האפשר על פקדונות ונמוכות ככל האפשר על הלוואות – תוך שמירה על יציבות". לדבריה, כשהבעלים של הבנק הם הלקוחות, הם לא פועלים נגד האינטרסים של עצמם. "לכן, בעוד שמתייחסים בחשדנות להודעות של בנקים לגבי הפסקת השקעות שפוגעות באקלים – בנקים קואופרטיביים עושים זאת כחלק מרציונל הקיום שלהם".
הבנקאות הקואופרטיבית היא לא המצאה ישראלית, והמודל קיים במקומות שונים ברחבי העולם, כמו אירופה וארה״ב. בארה"ב הקפיטליסטית, למשל, היו בסוף 2022 כמעט 5,000 אגודות אשראי קואופרטיביות, שבהן היו Members 135 million people - Over half of the adult population, with assets amounting to no less than2.2 trillion dollars. However, Ofek is the first financial body in Israel that operates as a cooperative.
״לקואופרטיבים יש יתרונות דמוקרטיים עצומים", אומר ד"ר אורי שרון, מרצה למשפט ומדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ועמית בכיר למחקר ומדיניות באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "בחברה שבה כולנו צרכנים של שירותים, יכולת השליטה שלנו על השוק היא מופחתת. אבל במקום שבו הצרכן הופך להיות הבעלים של התאגיד שמספק לו את השירותים, אנשים מקבלים שליטה על היבטים משמעותיים יותר בחיים שלהם – וזה סוג של העצמה דמוקרטית באמצעות מנגנוני שוק״.
invest for the future
״תפיסת שנות ה-80 אומרת שמבחינה פיננסית, האינדיבידואל צריך לעשות את מה שיביא לו הכי הרבה רווח – ושהחלטות ערכיות מקבלים בקלפי", אומר שרון. "היום אנחנו גם מבינים שזו תפיסה שמשרתת את התעשיות המזהמות, ולכן לא מפתיע שהיא די נפוצה בשוק שבו משחקים עם כסף״, אומר שרון.
According to Sollel, the separation between finance and other areas of life is absurd, because the areas of human life are intertwined and do not exist separately.
״הכוח הדמוקרטי האמיתי שלנו הוא בשימוש בכלי הכי חזק שברשותנו: הכסף שלנו", מוסיף שרון. "לכן, התפיסה שמפרידה בין החלטות ערכיות להחלטות כספיות היא לא נכונה״.
In recent years, as finding solutions to the climate crisis becomes an existential necessity, The green investment market is also growing. "Theoretically, The rise of green markets היא לא דבר מופרך – מכיוון שלשירותים ומוצרים מזהמים יש עלות והם מייצרים סיכונים", מסביר שרון. "ככל שעובר הזמן, והסיכונים – במיוחד סיכוני אקלים – הולכים ומתממשים, העלות של עשיית עסקים בתחומים שהם מסוכנים מבחינה אקלימית עולה. פתאום יש דברים כמו רגולציה ומס פחמן – ואלו תהליכים שגורמים להפסדים״.
יש לציין שיש גופים שקלטו זאת, והודיעו שיפסיקו להשקיע בתעשיות מזהמות – אך חזרו בהם. הדוגמה הבולטת ביותר היא בית ההשקעות "אלטשולר שחם", שהודיע ב-2021 to stop completely the new investments in fossil fuels and won praise - but In practice, currently invests in polluting companies.
Either way, the State of Israel understands where the wind is blowing, and last January it did the issue Ag״ח Green In the amount of 2 billion dollars - that is, it committed to invest this amount in green projects and initiatives. This action by the state illustrates that the environmental investment market is developing and that high returns are embodied in it. Additionally, public pressure and activity of The Ministry of Environmental Protection and the Capital Market Authority מביאים גם לקידום של פתיחת מסלולי השקעה ירוקים בפנסיה – כמו למשל מסלול "Sustainability" שנפתח לאחרונה בקרן "הראל פנסיה", שמשקיע בגופים שעומדים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם (SDGs).
"We all have to ask ourselves the question: do we prefer put our money in polluting industries - or in clean industries, and guarantee a future for our children and grandchildren," says Sharon. And if we are honest with ourselves, we probably already know the answer.
More of the topic in Hayadan:
